לו הייתם שואלים את “האורקל מאומהה”, הוא וורן באפט, המשקיע העשיר ביותר בעולם, מה הייתה עצה אחת שכדאי לכל מנהל תיקי השקעות בשוק ההון להיצמד אליה, הוא היה מציע ללא ספק להשקיע לטווח ארוך, או במילותיו הוא, זה בוודאי היה משהו כמו “השקיעו במניות שתרצו להיות מקבוצת הבעלים שלהן גם בעוד 10 שנים”.

אבל כשהמצב הגיאופוליטי מתחמם, אנחנו רואים גם משקיעים מנוסים ואפילו מנהלי תיקי השקעות מוסדיים מצמצמים החזקות, שלא לומר נתקפים היסטריה. בינואר השנה (2022) נפדו מעל 1.5 מיליארדי שקלים מהקרנות המנוהלות בישראל – זאת על רקע המיתון העולמי, העלייה בשיעורי האינפלציה וגם החשש מפלישה של רוסיה לאוקראינה. בתחילת מרץ ראינו תגובה חדה של משקיעים שהדגישה את החששות בתקופה זו, עם משיכות של מעל 3.5 מיליארדי שקלים מקרנות השקעה. האם המשקיעים הישראלים בהיסטריה, והאם אפקט אוקראינה מוצדק?

המפסידה הגדולה, כצפוי, אלטשולר שחם

לאחר שנה של הפקדות וגיוסים בשיעורי שיא (כ – 16.8 מיליארדי שקלים גויסו על ידי קרנות הנאמנות בלבד במהלך שנת 2021), לצד תשואות גבוהות ושוק שורי, מתחילים לראות היפוך מגמה בחברה. כבר בחודשים האחרונים של השנה ראינו את השינוי, וינואר 2022 הבהיר כי הכיוונים התהפכו: המדדים הגדולים בארה”ב ובאירופה הציגו ירידות שערים וגם בישראל, על אף שהגורמים לאינפלציה ולצמצום שוק ההון עוד לא נתנו את אותותיהם באופן דרמטי, ניתן היה לחוש (למשל במחירי שוק הנדל”ן) שמשהו עומד לקרות.

בדצמבר 2021 ראינו משקיעים עוברים לעמדות דפנסיביות ומצמצמים חשיפה בשוק ההון. בינואר התכווצו, כאמור, הכספים המנוהלים בקרנות בכ – 1.5 מיליארדי שקלים, שהם כמחצית האחוז מהסכום הכולל המנוהל בקרנות נכון לסוף שנת 2021. והנה, הגיע מרץ, רוסיה כבר פלשה לאוקראינה, האינפלציה פוגשת מיתון בשווקים של אירופה, משבר האנרגיה מחריף – ובישראל, אליה הגיעו ירידות השערים כחודשיים אחרי אלה במדדים המובילים בארה”ב ואירופה, מצטרפת להיסטריה הכללית.

בחודשיים הראשונים של שנת 2022 נמשכו מן הקרנות מעל 3.5 מיליארדי שקלים, שהם כמעט 2% מהסכום הכולל המנוהל בהן. המפסידה הגדולה היא אלטשולר שחם, שמזה חודשים סוגרת את טבלאות הביצועים במוצרי השקעה מסוימים ומדווחת על פדיונות משמעותיים.

האם אפקט אוקראינה והבריחה לעמדות דפנסיביות הוא מוצדק?

לצד צמצום החשיפה והשינויים בתמהילי השקעות, חשוב לציין כי משקיעים פרטיים הזרימו בשבועות האחרונים מעל 2 מיליארדי שקלים לשוק ההון, ברכישת מניות ללא צמצום הרכיב הספקולטיבי בתמהיל ההשקעות. נראה, כי דווקא המשקיעים הפרטיים חוששים פחות מן השינוי ארוך הטווח שהמלחמה, האינפלציה והמתיחות הגיאופוליטית מביאים עימם.

מי שמנהלים תיקי השקעות בשוק ההון יודעים שהם נדרשים לבחור בין שתי אסטרטגיות להשקעה: האסטרטגיה האקטיבית יותר הכוללת ריענון של תמהיל ההשקעות, עסקאות יום ועסקאות ארביטראז’ – ולעומת זאת, האסטרטגיה הפסיבית יותר המאפשרת בחירת תמהיל השקעות מחושב ועדכונו לעיתים רחוקות. לא בטוח שבשלב זה משקיעים לטווח ארוך יבחרו לעדכן את תמהיל ההשקעות שלהם – בעוד ישנם סקטורים שבטווח הקצר צפויים לככב, כמו סקטור האנרגיה, אבטחת סייבר וכדומה, ויש סקטורים שצפויים ליפול או להאט – השקעות במניות סולידיות של חברות גדולות ומבוססות, גם אם יעברו ירידות מחירים סביר להניח שיעברו תיקון מיד לאחר מכן. כדאי לבחון את נוכחות המניות הקטנות והתנודתיות בתיק ובמידת הצורך לצמצם השקעות ספקולטיביות – אולם ביחד עם זאת, אפשר לזכור כי שוק ההון נוטה להתייצב עוד לפני ששווקים אחרים כמו התעשייה מראים סימנים של איזון וכי מחירים שנופלים עקב סיבות חיצוניות לשוק ההון – נוטים לעבור תיקון בתוך פרק זמן יחסית קצר.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.