המתקפה האמריקאית על מתקנים גרעיניים באיראן ב-23 ביוני הייתה מהסוג שמטלטל שווקים. בשעות שלאחר התקיפה, התקשורת געשה, המפרץ הפרסי בער, וכל העולם הביט דרוך לעבר טהראן. אבל שוק הזהב – אותו נכס מקלט מסורתי שמייצג חשש, הגנה וחוסר ודאות – שמר על קור רוח יוצא דופן. במקום לזנק, מחירי הזהב רשמו ירידה קלה. התגובה הזו חורגת מכללי המשחק הישנים, ומעלה שאלה מטרידה: האם הזהב מאבד מהסטטוס שלו כנכס גידור עולמי, או שמדובר בשינוי זמני בלבד?

מבחן השוק: האם הזהב עדיין נחשב נכס בטוח בעידן של שווקים מחושבים?

הזהב מזוהה מזה אלפי שנים עם ערך, יציבות וביטחון. כשהעולם רועד, המשקיעים בורחים למקלטים – ובמרכזם הזהב. אבל ב-2025, התמונה מתוחכמת בהרבה. העובדה שהתקיפה באיראן לא הביאה עמה זינוק במחירים מרמזת ששוק ההון הגלובלי מתנהל בשיקול דעת שונה. הזהב אמנם נסחר בשווי של כ־3,360 דולר לאונקיה, אך המגמה לאחר התקיפה לא הייתה כלפי מעלה, אלא הפוכה. גם החוזים העתידיים רשמו ירידה קלה. התגובה הזו מנוגדת למה שקרה בעבר באירועים גיאופוליטיים חריפים – לדוגמה, בזמן הפלישה האמריקאית לעיראק ב-2003 או במתיחות עם צפון קוריאה, אז הזהב טיפס בחדות בתוך שעות. העובדה שהפעם הוא דווקא נחלש, מראה שהשוק שינה את ההגדרה שלו למושג “סיכון”.

הכוח החדש בשוק: הדולר לוקח את המקום של הזהב כמקלט פיננסי

אם יש גורם מרכזי שמסביר את היחלשות הזהב דווקא בזמן מתיחות, זהו הדולר האמריקאי. המטבע החזק בעולם נהנה בשנה האחרונה מהעלאות ריבית אגרסיביות של הפדרל ריזרב ומהריבית הריאלית הגבוהה ביותר מאז המשבר של 2008. בעוד הזהב לא מניב תשואה, הדולר מניב ריבית. לכן, כשמשקיעים מחפשים היום “מקלט בטוח”, הם פונים לא לאונקיית זהב באפס ריבית – אלא למזומן בדולרים או לאג”ח ממשלת ארה”ב, שנושאות ריבית של כ-5.25%. בנוסף לכך, בניגוד לזהב, הדולר נהנה גם מביקוש פונקציונלי – הוא משמש מטבע עולמי, כלי לסחר, אמצעי הלוואה וכרית נזילות. לפיכך, בזמן סערה, נראה שהשוק העולמי שואל את עצמו לא מה יציב יותר מבחינה סמלית, אלא מה מייצר תזרים ודאות כלכלית אמיתית.