כשארצות הברית מתמודדת עם שיעורי האינפלציה הגבוהים ביותר שניראו שם ב – 39 השנים האחרונות, וממוצע שיעורי האינפלציה במדינות ה – OECD עומד על כ – 5.2%, כששיעורי הציפייה לאינפלציה במדינות אירופה וארה”ב מרקיעי שחקים והשווקים מגיבים לא רק לעליות המחירים בפועל אלא גם לציפיות לשחיקת הכסף – בישראל גובה האינפלציה הממוצע הוא 2.4%, לגמרי בתוך התחזיות, ואין ציפייה לגל של עליות מחירים שיוציא את המשק מאיזון. איפה הכלכלה הישראלית ביחס לכלכלות הגדולות של העולם המערבי, איך זה קורה ומה זה אומר עלינו?

אינפלציה היא תהליך צפוי לאחר שנתיים של הידוק, בידוד וסגירות שערים

הבורסות ברחבי העולם נמצאות כולן בשלבים שונים של תהליכי התאוששות משנתיים של פעילות חסר בשווקים, ברמות הביקוש והצריכה הממוצעות, בשיעורי האבטלה מרקיעי השחקים ובהתערבויות המוניטאריות לאיזון ירידות בביקוש ובפעילות כלכלית בשוק בשנתיים האחרונות ולאור הקורונה. השילוב הלא בריא של הזרמת כספי סיוע, בארה”ב למשל בסכומים של טריליוני דולרים ועדיין סופרים, והרבה פחות פעילות בשווקים השונים, יצר קרקע פוריה במיוחד לתהליך של אינפלציה שיוצא משליטה – וזה בדיוק מה שאנחנו רואים כעת, למשל בשוק האמריקאי.

רק לאחרונה הודיע הפדרל ריזרב, הוא הבנק המרכזי של ארה”ב, כי לאור נתוני האינפלציה שחרגו באופן בולט מהתחזיות, הבנק מתכוון להגיב באופן מיידי וחריג, עם הפחתה חודשית של 30 מיליארדי דולרים ברכישות אג”ח ממשלתיות והזרמת כספים למשק, כמו גם עם תכנית התערבותית הרבה יותר להעלאות ריבית בשלוש השנים הבאות, כלל שלוש העלאות ריבית מתוכננות לשנת 2022.

מדד מחירי הליבה של המשק האמריקאי, שהתפרסם בנובמבר השנה, עלה בנובמבר בשיעור של כ – 6.8%, זאת ביחס לתחזיות שניבאו עליה של לכל היותר 6.7% בעליית המדד. זוהי העליה החדה ביותר במדד המחירים האמריקאי שנמדדה מאז שנת 1982.

בישראל, ניראה בינתיים שהאינפלציה מדלגת על המשק

לעומת אינפלציה של כ – 6.8% בארה”ב, 4.9% בגוש האירו ו – 5.2% במדינות ה – OECD, האינפלציה בישראל לא רק שעדיין לא טיפסה אלא שאפילו לא חרגה מהתחזיות, ונמדדה בנובמבר בסך הנורמטיבי של כ – 2.4%. איך קורה שדווקא במדינה קטנה כל כך, עם משק קטן ומוגבל בהיבטים מסויימים, הנשענת באופן ניכר על ייבוא וייצוא, האינפלציה שפוגעת בכל מדינות העולם המערבי לא נותנת את אותותיה?

יכולות להיות לכך מספר סיבות, כשהראשונה היא ייצור הגז העצמאי של מדינת ישראל. בעוד כל מדינות המערב סבלו ממשבר אנרגיה חמור, שהעלה גם את מחירי האנרגיה וגם את מחירי התובלה ובכך השפיע על כלל המחירים במשק – ישראל, שאינה מצויידת ביכולות הנזלה והובלה למרחקים ארוכים של הגז הטבעי שהיא מייצרת, נהנתה משפע של מקורות אנרגיה ללא שינוי במחירים.

בנוסף, השקל הישראלי חווה ייסוף משמעותי ביחס למטבעות הגדולים בעולם, כמו הדולר והאירו, והרפורמות המרובות של משרד האוצר לאחרונה משפיעות, כפי שתמיד השפיעו גם בעבר, על ירידות מחירים.

השוק שדווקא כן מגלם אינפלציה, ולא ברור לאן עוד יתקדם

לצד המחירים ששומרים על יציבות בישראל, חשוב להזכיר שוק אחד שסובל מעליות מחירים כמעט בועתיות – על עליות מחירים של מעל 10% בממוצע, רק השנה. אנחנו מדברים כמובן על שוק הדיור בישראל, כאשר חשוב לדעת שמתוך כלל הדירות והנכסים הנמכרים בכל חודש במהלך 2021, כשליש מהנכסים נמכר למשקיעים.

כספי משקיעים מגיעים לישראל

מעבר להצלחה הכבירה של ישראל עם נוכחות מרשימה בעדר היוני קורנים שהונפקו השנה (כ – 10% מכלל היוני קורנים הם מתוצרת כחול לבן), גם נתוני האינפלציה והיציבות במשק הישראלי מושכים משקיעים שיודעים ששחיקת המטבע המקומי בתהליך אינפלציוני לא תעשה טוב להשקעות המקומיות. משקיעים ישראלים שחיפשו השקעות בשווקים מערביים אחרים, כמו גם קרנות סל בפיזור גיאוגרפי – משקיעים בשיעורים הולכים וגדלים במשק הישראלי המציג יציבות מפתיעה לצד הזדמנויות השקעה מפתיעות של חברות מבוססות כמו גם סטארט אפים צעירים בסקטורים מבוקשים.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.