חוק חדש של האיחוד האירופי, המכונה “The Digital Services Act”, יאלץ את מטא (היא פייסבוק לשעבר), גוגל (כולל youtube שנמצאת בבעלות גוגל) ופלטפורמות דיגיטליות רבות עוצמה נוספות  להילחם במידע מוטעה, להגביל מודעות מקוונות מסוימות, לפרסם ברבים כיצד שירותיהם מסייעים להפצה של עמדות מיעוט, להפסיק את תהליך קביעת יעדי מטרה (טירגוט, בעגה הדיגיטלית) לפרסום מודעות על בסיס רקע אתני, דת או נטיות מיניות ועוד. כיצד יפעילו גורמים רשמיים באיחוד האירופי את החוק החדש? נותר רק לחכות ולראות.

טיפול בנזקים החברתיים שגורמות פלטפורמות מדיה חברתית

חוק השירותים הדיגיטליים החדש נועד לטפל בנזקים החברתיים להם גורמות פלטפורמות מדיה חברתית. התיקון יבוצע באמצעות דרישה קפדנית מענקיות הדיגיטל, כגון אלה שהוזכרו לעיל ואחרות, לשלוט באופן הדוק יותר על זרימת המידע בפלטפורמה. כך למשל פרסום תוכן אסור עשוי לגרור בעקבותיו קנס בגובה מיליארדי דולרים.

חברות הטכנולוגיה תאלצנה להגדיר מדיניות ולהסדיר נהלים חדשים להסרת ההפצה של תכנים בעלי אוי מפלה או גזעני, תעמולת טרור וחומרים נוספים המוגדרים בלתי חוקיים על ידי מדינות האיחוד האירופי.
החוק נועד לשים קץ לעידן של רגולציה עצמית שבו חברות הטכנולוגיה קובעות מדיניות משלהן לגבי התוכן שיכול להישאר ומה דינו להיות מוסר. גוגל (הבעלים של יוטיוב), ומטא (לשעבר פייסבוק ובעלי אינסטגרם) יתמודדו עם ביקורת שנתית לזיהוי “סיכונים מערכתיים” הקשורים לעסקיהם. אמזון לעומת זאת תתמודד עם כללים חדשים להפסקת מכירת מוצרים בלתי חוקיים.

חוק שמעודד אחריות במרחב המקוון ועשוי להוות מודל לאזורים נוספים בעולם

פקידים בממשל האיחוד האירופי, מונעים מתחושת תסכול בשל התנהלות אנטי תחרותית ומהשפעת המדיה החברתית על בחירות ומודלים עסקיים שפולשים לצנעת הפרט, בילו יותר משנה במשא ומתן לגיבוש נוסח החוק אשר נכנס לתוקפו בימים אלו. החוק מבוסס על עקרון הענקת סמכות רחבה יותר לממשל לפעול כנגד ענקיות הטכנולוגיה ששווי השוק שלהן נאמד בטריליוני דולרים ומיליארדי אנשים עושים בהן שימוש.
חברת מפלגת הירוקים בפרלמנט האירופי אלכסנדרה אווז, נשמעה אומרת כי החוק החדש עשוי להוות מודל למדינות ואזורים נוספים ברחבי העולם. אווז שסייעה בניסוח החוק החדש אמרה שכבר שוחחה עם מחוקקים ביפן, בהודו ובמדינות נוספות אודות הצורך בחקיקה דומה.

אחריות חברתית – זה מתחיל במנהל, ללא ספק

יו”ר רשות ההגבלים האירופאית, מרגרט וסטגר, אשר הובילה חלק ניכר ממלאכת הכנת החוק החדש נשמעה אומרת כי “על הפלטפורמות לנהוג בשקיפות מלאה בכל הקשור להחלטות ניהול התוכן שלהן. בנוסף עליהן למנוע ממידע מסוכן להפוך לוויראלי ולמנוע מכירת מוצרים שאינם בטוחים לשימוש”.

החקיקה החדשה של האיחוד האירופי מנוגדת למדיניות אי ההתערבות הננקטת בארה”ב שם רגולטורים אמנם הגישו תביעות משפטיות נגד גוגל ומטא אולם לא התקבלו חוקים פדרליים מקיפים המתמודדים עם כוחן העצום של ענקיות הטכנולוגיה.

לא פשוט לנסח חוק טוב, קשה עוד יותר לאכוף אותו

גם כשהרשויות האירופיות מעניקות לעצמן סמכויות משפטיות חדשות כדי לרסן את ענקיות הטכנולוגיה, מבקריו של החוק החדש מעלים ספיקות בכל הקשור ליישום החקיקה החדשה הלכה למעשה. לאיחוד האירופי יש מוניטין כרגולטור הקשוח בעולם של תעשיית הטכנולוגיה ובכל זאת פעולות הממשל שם נראות לפעמים קשוחות יותר על הנייר מאשר בפועל. לפי הערכות יגויסו כ-230 עובדים חדשים כדי לאכוף את החוקים החדשים, רבים טוענים שמספר זה רחוק מלהיות מספיק כאשר משווים אותו למשאבים העומדים לרשות חברות מטא, גוגל, אמזון ואחרות.

חוסר באכיפת תקנת הגנת המידע הכללית (General Data Protection Regulation) מטיל צל על החקיקה החדשה. כמו חוק השירותים הדיגיטליים גם תקנת המידע הכללית הוכתרה כחקיקה פורצת דרך אולם מאז נכנסה לתוקפה ב – 2018 היו פעולות מועטות בלבד כנגד פייסבוק, גוגל ואחרות בנוגע לנהלי איסוף הנתונים שלהם. חברות רבות עקפו את הכללים באמצעות הפצצת משתמשים בחלונות הסכמה באתרי האינטרנט שלהם.

אור שושן