מעל שלושה טריליוני דולרים כבר הודפסו במהלך שנת 2020, מתחילת משבר הקורונה, רק על מנת למנוע תהליך של מפולת בשוק האמריקאי. בדרך כלל, לתהליך של הדפסת כספים יש גב וערך כלכליים התומכים בשטרות שמסתובבים במדינה – אולם בארה”ב, שנכנסת עמוק יותר ויותר אל תוך גירעון, אין כרגע שום גיבוי לכמות האדירה של דורים שמודפסים במדינה כרגע. כפי הנראה, מדובר בפתרון חירום זמני שאת המחירים עליו האמריקאים יצטרכו לשלם עוד הרבה שנים אחרי שמשבר הקורונה יהיה מאחורינו. מה קורה עם הדולר האמריקאי, ולאן הוא הולך?

התמוטטות הכלכלה האמריקאית – האמנם?

כבר בתחילת שנת 2020, עם תום שנה מצוינת לכלכלת ארה”ב, נראו סימנים של האטה כלכלית, מספיק סימנים כאלה על מנת לגרום לקרן המטבע המקומית במדינה להודיע כי לא תוכל לממן כזה משבר. רק שמה שקרה, לא הרבה זמן לאחר מכן, עלה על כל דמיון והצריך חשיבה “מחוץ לקופסה” ופתרונות יצירתיים.

בשנה האחרונה צברו תאגידי הענק של ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות חובות של מעל עשרה טריליוני דולרים; עסקים קטנים צברו חוב של עוד כחמישה טריליוני דולרים. כבר בשלב זה ניגש הפדרל ריזרב המנהל את הדפסת השטרות בארה”ב למלאכת החבישה המקומית, והדפיס מעל 1.3 טריליוני דולרים על מנת “להתניע” את שוק ההון כששיעורי ההשקעות באג”ח התאפסו כמעט לחלוטין.

דירוג האשראי של כמעט 1,200 חברות אמריקאיות הורד במהלך השנה הזו, וכמות היסטורית של חברות אמריקאיות, ביניהן גם רשתות מוכרות מתחומים שונים, עומדות בפני פשיטת רגל. 34 אגרות חוב קונצרניות הפכו ל”מלאכים נופלים”, כשהדירוג שלהן שונה מ”השקעה מומלצת” ל”אג”ח זבל”, בתוך זמן קצר.

שנת 2020, אם כן, היא לא שנה ששווקי ההון והעסקים בארה”ב ירצו בהכרח לזכור. ניראה שכרגע, נכון לתחילת שנת 2021, הממשלה עדיין מצליחה, במאמצים כבירים, לנהל את המשבר הכלכלי שמגיע כצונאמי לפתחה – לא ברור אם תוכל לעמוד בפני גלי הענק של התרסקות כלכלית למשך עוד זמן רב.

הרבה שטרות, מעט ערך

הפתרון של הדפסת שטרות דולרים, בטווח הארוך, ללא ספק רק פוגע בסיכויים של ארה”ב לצאת ממשבר ההדפסה הבלתי מבוקרת ומתקופת ההאטה הכלכלית במדינה, בנזק מועט בלבד. כמות השטרות ש”מסתובבת”, בתוך ומחוץ למדינה, אינה בהלימה עם מצב השוק או הרזרבות בבנק הפדרלי, מה שאומר רק דבר אחד – סחרור אל חוסר איזון.

שווי הדולר אל מול השקל

גם בישראל יש אינטרס לשמור את שווי הדולר יציב יחסית אל מול השקל. על כן, הודיע בנק ישראל כי במהלך שנת 2021 הוא מתכוון לרכוש כ – 30 מיליארדי דולרים. זאת, על מנת להעלות את מחיר הדולר אל מול השקל ולשמור על יציבותו, לאחר שבתחילת השנה הגיע שער הדולר למחיר הנמוך של 3.11 ₪ בלבד. האם מדובר בסיוע שיש בו ממש? כמו בתהליך הדפסת הדולרים בארה”ב, גם כאן המדיניות המוניטארית ההתערבויות והמרחיבה לא צפויה לשאת פרי לאורך זמן, וברור שאין סיבה להמשיך ולרכוש מיליארדי שטרות אמריקאים רק על מנת לנסות לסתום דליפה, רגע לפני שהיא הופכת לשיטפון. ההערכות הן שעד סוף שנת 2021 יפסיק בנק ישראל לרכוש דולרים – וערך המטבע ירד.

אם הכלכלה האמריקאית הולכת למפולת, מי יהיה המטבע שיחליף את הדולר?

הדולר הוא, נכון להיום, המטבע המרכזי בעולם. כמעט 90% מכלל העסקאות בשווקים בין לאומיים מתבצעים בדולרים; וחלק ניכר של יתרות המט”ח במדינות שנות – נשמרות בדולרים. אם שער הדולר יצנח, מדינות רבות צפויות להפסיד, והרבה.

מי המועמדים הטבעיים להחליף את הדולר האמריקאי כמטבע החזק בעולם? על אף שהשקל שלנו תפקד לא רע במהלך המשבר, הוא לא מיועד להתחרות על תואר זה… שלושת המטבעות השכיחים ביותר שעשויים לתפוס את מקום הדולר האמריקאי במקרה של משבר כלכלי חריף בארה”ב הם: הליש”ט הבריטי, האירו,
או אולי אפילו מטבע הקריפטו ביטקוין, שהופך יותר ויותר “מיינסטרים” ככל שהוותק שלו עולה.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור מהווה יעוץ מקצועי להשקיע בתחום כזה או אחר