מושגים כלכליים שחייבים להכיר בסביבת אינפלציה עולה

האינפלציה עולה ובנקים מרכזיים במדינות שונות, כולל בישראל, מעלים את שיעור הריבית. בימים כאלה אנו שומעים יותר התייחסות למושגים כלכליים כגון שיעור האבטלה, מדיניות פיסקאלית, מדיניות מוניטארית, היצע וביקוש ועוד. כדי לעקוב אחר ההתפתחויות מוכרחים להכיר מונחים כאלה. לפניכם תיאורים תמציתיים של מגוון מונחים בסיסיים שחייבים להכיר בסביבה של אינפלציה מטפסת. 

אינפלציה ודפלציה

אינפלציה מוגדרת כתהליך מתמשך של עליית מחירים כללית המגיעה בד בבד עם ירידה מתמשכת בערכו של המטבע המקומי. מקרים קיצוניים של אינפלציה נקראים היפר אינפלציה או אינפלציה דוהרת. מצב הפוך לאינפלציה מכונה דפלציה, מדובר במצב בו המחירים הולכים ויורדים וקיימת עליה בערכו של המטבע המקומי. מצב מאוזן מכונה יציבות מחירים והוא מתאר מצב בו יש שינויים קלים בלבד ברמת המחירים ובערך המטבע. 

ביקוש והיצע ואינפלציית דחף – ביקוש 

ביקוש והיצע בשוק חופשי הם הגורם לפיו נקבע מחירו של מוצר או שירות (כל זאת בהיעדר מקרים של כשל שוק כגון פעילות של גוף מונופולי). אינפלציית דחף – ביקוש הוא שמה של תאוריה לפיה אינפלציה נוצרת כאשר הביקוש המצרפי עולה על ההיצע המצרפי. במקרה כזה נוצרת תופעה בה יש יותר מדי כסף (למשל אם הממשלה הדפיסה כסף בקצב מואץ כמו שקרה בתקופת הקורונה) המשמש לרכישת פחות מדי מוצרים. כאשר הביקוש עולה, עולים גם המחירים. 

שיעור הריבית ומדיניות מוניטארית

בכל סיטואציה בה מלווים כסף משלמים חזרה את הסכום שלווינו בתוספת ריבית. שיעור הריבית הוא המספר המודד את התוספת שמשלם הלווה למלווה. בטווח הקצר שיעור הריבית נקבע על ידי הבנק המרכזי. המנגנון באמצעותו שולטים הבנקים המרכזיים בריבית קצרת הטווח (המכונה גם הריבית הבסיסית) נקרא מדיניות מוניטארית. ככל שהבנק המרכזי מעלה את הריבית עלות קבלת הלוואות עולה ולכן יש פחות פוטנציאל לבזבז כסף. זו הסיבה שהעלאת הריבית בכוחה להחליש את האינפלציה (להפחית את היצע הכסף). העלאת הריבית גם נוגדת את הצמיחה ולכן הסכנה תמיד בהעלאת ריבית בשיעור גבוה מדי אשר יוריד אולי את האינפלציה אבל יכניס את המשק למיתון ואבטלה גואה. 

מדיניות פיסקאלית

המנגנונים האחראים על הוצאות הממשלה יוצרים את המדיניות הפיסקאלית. באמצעות שליטה על הוצאותיה הממשלה יכולה להשפיע באופן ניכר על הכלכלה בכלל ועל האינפלציה בפרט. כך למשל מצב של הוצאות ממשלתיות גבוהות יכול להוביל לעליה בביקוש, לדחוק מעלה מחירים ולהעלות את האינפלציה. צמצום הוצאות ממשלה (קיצוץ בהוצאות) תורם להחלשת הצמיחה וריסון האינפלציה. בתקופה של צמיחה ואינפלציה נמוכות הממשלה על פי רוב תגביר את הוצאותיה כדי ל”תדלק” את הכלכלה, בתקופות של אינפלציה וצמיחה גבוהות הממשלה תקצץ את הוצאותיה כדי לרסן את הכלכלה ולהפחית את שיעור האינפלציה. 

אבטלה

אבטלה היא מצב בו אנשים בגיל העבודה (18 – 67) אשר רוצים ומסוגלים לעבוד אינם מוצאים מקומות עבודה. אנשים כאלה מכונה “בלתי מועסקים” או “מובטלים”. אנשים בגיל עבודה שאינם מחפשים עבודה מסיבה מוכרת כלשהי, כגון סטודנטים או חיילים, אינם נחשבים מובטלים. מקובל לחלק אבטלה לשלוש תתי קבוצות, אבטלה מחזורית, אבטלה מבנית ואבטלה חיכוכית. אבטלה חיכוכית היא אבטלה של עובדים שזה עתה פרשו ממקום עבודה אחד והם מחפשים מקום עבודה חדש, גם אנשים המחפשים עבודה בפעם הראשונה בחייהם נחשבים שייכים לקבוצת האבטלה החיכוכית. אבטלה מבנית נובעת מירידה במספר מקומות העבודה (ירידה בביקוש לעובדים) בענף מסוים או כמה ענפים, אבטלה כזו נוטה להישאר קבועה למשך תקופה ארוכה. אבטלה מחזורית היא אבטלה כתוצאה ממיתון ושפל כלכלי ברמה עולמית או ארצית. הסכנה שבהעלאת ריבת למטרת מלחמה באינפלציה היא כניסת השוק למיתון והגברת אחוזי האבטלה. 

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.