כתב: דן דוברי

אין ספק כי העולם הפנסיוני השתנה באופן משמעותי בעשורים האחרונים, וזאת בשל מגמות משתנות אשר הפכו את קרן הפנסיה לייחודית מבחינת הצרכים המשתנים והעלייה בתוחלת החיים. כל הפרטים אודות האבולוציה של קרנות הפנסיה – בסקירה הבאה.

קרן פנסיה: סקירה היסטורית

המטרה הסופית של כל אדם אשר עורך תוכנית פנסי  נשארה זהה כפי שהייתה לפני כ 150 שנה. למעשה, במהלך המהפכה התעשייתית הגו את הרעיון של קרן פנסיה, וזאת מתוך מטרה לממן לאזרחים את המשך חייכם לאחר הגעתם לגיל הפריש. המטרה הייתה ונותרה – לסייע לכל אזרח  לקיים את עצמו בכבוד למשך שארית חייו. בעבר הלא רחוק, פנסיה הייתה בסך הכול הטבה של מקום עבודה,  לפעמים מכוח הסכם קיבוצי ולעיתים בתור הסכם בין מעביד לעובד אשר קיבל תמריץ להפקיד כספים לקרן הפנסיה, לצורך קבלת הטבת מס מהמדינה. אולם, עם התקדמות העולם המודרני ניתן לראות כיצד קרן הפנסיה הפכה לפחות רלוונטית, וזאת בשל תשואה נמוכה או מכשירים פיננסים חדשניים אשר במסגרתם ניתן להפקיד ולמשוך את הכספים בתשואה גבוהה יותר. גם בישראל ניתן לראות מגמות חדשות בכל הקשור לצבירה לקרן הפנסיה, בעיקר בשל חוקים הנוגעים לחובת הפקה בעבור ציבור העצמאיים.

כיצד השתנה הצורך בקרן הפנסיה בעידן הנוכחי?

החשיבות של היערכות נכונה וניהול אחראי של תוכניות חסכון ארוך טווח היא ההנחה העומדת בבסיס העתיד של כל אזרח במדינת ישראל, כמו גם בעולם. אם בעבר ניתן היה להסתפק בסכומים נמוכים בעבור מחייה, כיום, בשל העלייה המתמדת בתוחלת החיים התחדדה ההבנה לכך שהכסף אותו מפקידים לקרן הפנסיה צריך לשרת למשך שנים רבות יותר, יותר מאי פעם בהיסטוריה המתועדת. לכן, אין את הלוקסוס של מתן ייעוץ גרוע או ניהול ניסיוני וכושל, מכיוון שמאחורי כל שם ביומן העמיתים עומדת משפחה עם חלומות, ציפיות וצרכים שהולכים להתנפץ בגלל חוסר ניסיון ומחסור בידע תהליכים ומיומנויות. אנו חייבים להגיב מיד, וזאת בשל העובדה כי כל אדם אחראי לראות את התמונה הברורה הניצבת מול עינינ – עלייה בתוחלת החיים ובהתאם לכך ביצוע שינויים פיננסים משמעותיים. העולם, ומדינת ישראל בפרט חייבים עזרה כאשר העזרה הזו חייבת להיות  מקצועית ואחראית, מתוך מטרה: הובלה לפרישה בכבוד אשר דורשת יעילות ומקצועיות לכל אורך הדרך.

שאלת הייעוץ הפנסיוני – מאז ועד היום

בעבר, שאלת הייעוץ הייתה זניחה עד בלתי קיימת, בעיקר בשל תפקידם של סוכני ביטוח ויועצי השקעות – במקום התעסקות בפרישה של העובדים לאחר גיל היציאה לפרישה, הייתה מגמה של  מכירה ושיווק של ביטוחי חיים ועודפי מזומנים, כהשלמה לצבירת הנכסים העיקרית (הפנסיונית). קרנות פנסיה וקופות גמל הופצו ע”י מקומות העבודה בהסדרים ענפיים, ומאחורי כל סוגי מוצרי החיסכון ארוך הטווח לרבות ביטוח מנהלים עמד אג”ח מדינה בתנאים מיוחדים. עם הזמן, המדינה הבינה שהיא לא יכולה להרשות לעצמה להנפיק אגרות ללא הגבלה בתנאים שלא היה להם הגיון כלכלי, ואזרחי מדינת ישראל כמו אזרחי העולם המערבי הושפעו מהתפתחויות משמעותיות ברפואה שהאריכה ועדיין מאריכים את תוחלת החיים. כתוצאה מכך, נדרש תכנון פיננסי של כמעט 30 (!) שנים נוספות.  לאור כך, מדינת ישראל הלכה בעקבות העולם והפסיקה את הקרנות הישנות עם התנאים המיוחדים, והעבירה את כל אזרחיה לצבור לעתידם בשוק החופשי, מכרה את קרנות הפנסיה הצוברות לשוק החופשי והכריחה את הבנקים למכור   בעקבות זאת נוצרה מציאות שוק חדשה: חברות יצרניות אחראיות לתוצאות ההשקעות לטווח ארוך וערוצי ההפצה, שלהן  השפעה ישיריה ומשמעותית  על הצרכנים, ובהתאם לכך קבלת אחריות על ייעוץ והכוונת לקוחות לבנייה של תיק נכסים המוביל למטרה הקדושה של פרישה בכבוד.

אחריות בעלת משמעות עצומה

מכאן ניתן לומר כי ליועצים הפיננסים יש אחריות לבצע את העבודה הטובה ביותר בעבור הלקוחות.  בעולם ניסו מודל עבודה של משווק מול יועץ, אך השיטה לא הוכיחה את עצמה והעולם עובר לחובת נאמנות של יצרנים ויועצים כלפי צרכנים. יחד עם זאת, השוק מכריח את אלא שעוסקים במלאכה לעשות עליית מדרגה ה מקצועית, וללמוד מקצוע מורכב שבו העוסק חייב להבין בניהול סיכונים (לרבות סיכוני השקעה) השקעות והקצאת נכסים מותאם לפרופיל סיכון, מיסוי ועוד.

שאלת הקצאת הנכסים

באופן מסורתי בעולם, המדיניות להקצאת הנכסים נקבעת בהתייחס לאופי של החיסכון ארוךטווח שבה חייבים חשיפה לנכסי צמיחה. מדיניות זו שלא קשורה להתחייבויות של כל חברי הקרן (לפרוש עם הכסף) יוצרת חשיפה לתנודתיות בטווח הקצר. זוהי בהחלט בעיה, בשל תקופה מורכבת בעידן המודרני –  מומחים חוזים עשור של חוסר יציבות ותנודתיות בשווקים בעולם. המדיניות של הקצאת נכסים לקרן שבה הנאמנים והיועצים חייבים להתאים את נכסי הקרן לפרופיל הסיכון של האדם הבודד ולהתאים לו הכי קרוב שניתן את התערובת הנכונה בין נכסי צמיחה (מניות) ונכסי שמירה (אג”ח) היא המגמה שמקבלת תנופה בעולם (חוק הQDIA בארה”ב). מדיניות זו בהחלט הגיונית אך מייצרת בעיה נוספת שבה נשאלת השאלה איך באמת קובעים מה ההקצאה הנכונה לכל גיל, ואחרי שיש הקצאה –  איך מתאימים לה מוצר. לצורך זה נולדו בעולם חברות מקצועיות (שמגובות במחקר אקדמי רחב) המתמחות רק בשאלות אלו, ומספקות ליצרנים וערוצי הייעוץ ומערכות תמיכה לקביעת פרופיל סיכון, הקצאת נכסים שמשתנה עם שינויי החיים (קרנות מעגל החיים או מדיניות השקעות מותאמת למעגל החיים) וכמובן התאמת מוצרים שמנוהלים באופן אחראי ונכון לכל הקצאה.

לסיכום, תחום זה נמצא אומנם בחיתוליו אך זוהי בהחלט מגמה משמעותית שחייבים להיות ערניים כלפיה ולהתייחס אליה ברצינות יתר.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.