סערה חדשה ביחסי סין–ארה”ב על רקע טכנולוגיית השבבים

ביולי 2025, זימנה ממשלת סין את הנהלת ענקית השבבים האמריקאית NVIDIA לבירור חריג – וזאת על רקע טענות שברכיבי החברה, המשווקים לשוק הסיני, קיימת “דלת אחורית” (Backdoor) המאפשרת גישה לא מורשית או פיקוח מרחוק מצד גורם זר. הזימון פורסם רשמית על ידי הרגולטור הסיני, והוביל לירידות במניית נבידיה, תגובה תקשורתית נרחבת, וחשש מהסלמה נוספת במלחמת הטכנולוגיה בין המעצמות. על רקע ההשקעות העצומות בתחום הבינה המלאכותית, הרגישות הממשלתית להגנת סייבר, והמגבלות ההדדיות על יצוא שבבים – הפרשה הנוכחית מסמנת שלב חדש, מתוח ומאתגר במיוחד, עבור תעשיית השבבים הגלובלית.

ניתוח כמותי: נתוני שוק והשפעת האירוע

מיד לאחר הפרסום על הזימון, מניית NVIDIA נחלשה ביותר מ־3% במסחר, תוך חשש כי המהלך הסיני ירחיב את מגבלות הגישה של החברה לשוק הסיני – אחד מהשווקים המשמעותיים שלה. נבידיה נסחרת כיום בשווי שוק של למעלה מ־4 טריליון דולר, והכנסותיה מסין מהוות בין 20% ל־25% מההכנסות במגזר השבבים לתחום הבינה המלאכותית. מבחינת שוק השבבים העולמי, מדובר במכה אסטרטגית, שכן סין מהווה מרכז ייצור, צריכה ופיתוח של פתרונות AI, ורגולציה חריפה עלולה להשפיע גם על שותפים עסקיים אמריקאיים ואירופאיים נוספים.

רקע טכנולוגי: מהי “דלת אחורית” ולמה כולם חוששים?

דלת אחורית היא מנגנון שמובנה (במכוון או בשוגג) בחומרה או תוכנה, ומאפשר גישה למידע, שליטה, או פיקוח על מערכת מבלי שהמשתמש מודע לכך. במדינות כמו סין וארה”ב, שם הסייבר מוגדר כנושא אסטרטגי, כל רמז לדלת אחורית – במיוחד במערכות קריטיות כמו שבבי AI – מוביל לחשש מעקב, ריגול תעשייתי, חדירה לארגונים ממשלתיים ואפילו פגיעה בביטחון הלאומי.

עבור סין, חשיפת דלת אחורית מצד חברה אמריקאית מחזקת את הטיעון להעדפת טכנולוגיה מקומית (Self-Reliance), מאיצה את תהליכי הפיתוח של תעשיית השבבים המקומית, ומצדיקה החמרת רגולציה ודרישות אבטחת מידע. עבור NVIDIA, זו פגיעה במוניטין, חשיפה לסנקציות רגולטוריות, והגברת התחרות מצד חברות כמו Huawei, SMIC, או Baidu.

הקשר גיאופוליטי: שבבים, ריבונות וסיכונים גלובליים

האירוע הנוכחי אינו מתרחש בחלל ריק: מלחמת הסחר בין סין לארה”ב, מגבלות היצוא שהטילה וושינגטון על שבבים מתקדמים, והמרוץ העולמי לשליטה בתחום הבינה המלאכותית – כל אלו יוצרים מציאות של חשדנות הדדית, פיקוח רגולטורי הדוק, ודרישה לספק הסברים ולהציב גבולות ברורים לטכנולוגיה זרה. סין ניצבת בפני אתגר אמון מול ספקיות מערביות, ומחזקת במקביל את הלחץ על החברות האמריקאיות “לפתוח קוד” ולחשוף רכיבים.

במקביל, ארה”ב נוקטת במדיניות שמטרתה להגן על היתרון הטכנולוגי ולמנוע זליגת טכנולוגיה מתקדמת למתחרות, ובפרט בכל הקשור לשבבי AI, חישוב על, ויישומים צבאיים.

סיכון למשקיעים ולשותפים: האם מדובר באירוע נקודתי או טרנד מסוכן?

המשקיעים בנבידיה ובספקיות שבבים אחרות מתמודדים עתה עם עלייה ברמת הסיכון: כל פגיעה במוניטין, החרפה רגולטורית או מגבלה נוספת על מכירות לסין – עלולה להקטין את שוק היעד ולפגוע בתמחור הגבוה של מניות הסקטור. מעבר להשפעה על נבידיה, כל סנקציה או דרישה להחלפת שבבים תשפיע גם על שרשראות האספקה הגלובליות, מפעלים, ספקי שירותים, וחברות ענן הפועלות בסין.

כמו כן, המתח הפוליטי יוצר סיכון למשקיעים אמריקאים ובינלאומיים לפגיעה במעמדם, קנסות, או דרישה להפסיק שיתופי פעולה עם גופים סיניים.

מבט קדימה: מה ההשלכות לטווח הארוך?

אם החקירה תוביל להגבלות נוספות או לקריאה להחרמת מוצרים, תיתכן פגיעה בשורת ההכנסות של נבידיה בשוק הסיני, האצה של תהליכי תחלופה לטכנולוגיה מקומית, וחיזוק מעמד המתחרות האסיאתיות. לעומת זאת, אם יתברר שמדובר בטעות רגולטורית – יתכן שהתקרית תסתיים בהתנצלות והמשך פעילות. בכל תרחיש, הסיכון הרגולטורי בסין צפוי להישאר גבוה, והמרוץ לחדשנות עצמאית רק יתגבר.