בועה טכנולוגית או חוסר הבנה כלכלי?

שנת 1995 הביאה איתה בשורות נפלאות למשקיעים. סקטור הטכנולוגיה, האינטרנט שאז היה בחיתוליו אבל צמח במהירות והפך, ממש באותם ימים, שירות שמגיע לכל בית, וההתפתחות המהירה בתחומי המיחשוב והסלולר, הביאה לצמיחה גבוהה ורצופה בסקטור הטכנולוגי. אותה צמיחה נמשכה גם אחרי שמחירי המניות עקפו את שווי השוק בפועל של החברות – מה שמכונה בועה. הצמיחה נמשכה למשך שש שנים ברצף – משנת 1995 ועד שנת 2001, עם שיא העליות במרץ 2001. באותה התקופה, שערי המניות של חברות וותיקות בתחום עלו בלי הפסקה, ומאות חברות חדשות וחברות סטארט-אפ צצו והונפקו, חדשות לבקרים. קרנות הון סיכון הלכו רחוק בבחירת ההשקעות שלהם והעולם היה מלא בחדי קרן, הממומנים באמצעות אותן קרנות. האופטימיות – חגגה בכל מקום.

גם אז, כמו היום, הגיע השלב שבו אנליסטים ומקצועני השקעות נעמדו על הגדר וזעקו – המחירים אינם תואמים את מחירי השוק של החברות, והמחיר הריאלי של המניות מתרחק מערכן הנקוב. ההתעניינות במוצרי ההשקעה בסקטור הטכנולוגיה גבוהה, והיא לא מפסיקה. כשהמחירים עולים מעבר לשווי השוק הריאלי של החברות – אפשר לדעת, שהם כנראה ירדו בסופו של תהליך, או במילים אחרות – מדובר בבועה.

בדרך כלל, החגיגה בסוף נגמרת

בשנת 2000 בוצע מיזוג בין שתי חברות ענק, שלאחר שנים קיבל את הכינוי הלא מחמיא “המיזוג הגרוע בהיסטוריה”. המיזוג היה בין חברת התקשורת AOL (אמריקה און ליין, שניהלה אז את הדפדפן הפופולארי באינטרנט) וחברת התוכן טיים וורנר. זו הייתה העסקה שבדיעבד אנחנו יכולים לומר עליה, שהיא התחילה את המפולת ומשבר הדוט קום, והמיתון ארוך השנים שהגיע בעקבותיו.

מה שקרה לאחר מכן, התגלגל מהר מאוד. קודם כל, מספר רב של חברות תקשורת הודיעו על חדלות פירעון ומחירי המניות שלהן התחילו לצנוח. בנוסף, חברות הזנק רבות שהגיעו משום מקום והונפקו בבורסות ברחבי העולם בעיקר על בסיס האופטימיות ששררה באותה התקופה ופחות על רקע הביצועים של אותן חברות – נעלמו כפי שהופיעו.

בצבא אומרים שצרות מגיעות בצרורות, ובאנגלית אומרים שכשיורד גשם, זה בדרך כלל מבול (והם מתכוונים מבול של צרות). במשבר הדוט קום זה היה בדיוק ככה, עם “באג 2000” המסתורי שהביא לפאניקה שהתבררה כשגויה עם תחילת המילניום החדש, וכמובן, קריסת מגדלי התאומים באחד מפיגועי הטרור העצובים שידע העולם, בספטמבר 2001.

מה קרה בבועת הדוט קום בארץ?

ישראל, שהייתה ממש בלב ליבה של ההתפתחות המואצת בסקטור הטכנולוגי, ספגה את התפוצצות בועת הדוט קום בשיא עוצמתה. חברות סטארט אפ עם חלומות גדולים נעלמו ממש ביום אחד. סקטור הטכנולוגיה, שאז הורכב בשיעורים גדולים מחברות חדשות, התכווץ ושיעור המובטלים הרקיע שחקים.

מה הקשר בין מה שקרה אז, למה שעכשיו?

שלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2020 היו לא טובים בשוק ההון. ברבעון הראשון גילינו על הקורונה ועד סוף מרץ ראינו מפולת כוללת ואבדן של עשרות אחוזים בשווי המניות של חברות, מדדים, ומוצרי השקעה נוספים. בספטמבר 2020 החלה התאוששות, שהובילו אותה חברות הטכנולוגיה. היום, בתחילת 2021, מזהירים אנליסטים שוב מפני השקעות לפי ערך ריאלי שאינו תואם את שווי השוק של חברות הטכנולוגיה, או במילים אחרות, על התחלתה של בועה. מספר שיא של הנפקות ראשוניות נרשם בחודשים האחרונים, ו”קיצור הדרך” שהפך פופולארי, המאפשר מיזוג בין חברות ספאק לחברות צעירות המעוניינות בהנפקה ראשונית בתהליך מקוצר ופשוט – הזרים לבורסות ברחבי העולם (ובקרוב גם בתל אביב) חברות צעירות שלא בטוח שיש להן את הניסיון להתנהל כחברה מונפקת לאורך זמן.

לצד האזהרות וחוות הדעת המקצועיות, אנחנו רואים שהכסף ממשיך לזרום לסקטור הטכנולוגיה על מוצריו. לצד השגשוג, שאפשר היה לצפות לו, של שוק ההון עם סיום  משבר הקורונה, אנחנו יודעים שמה שעולה (מעבר לשווי השוק שלו) כנראה גם ירד – השאלה היחידה היא, אם נדע לצאת בזמן.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור מהווה יעוץ מקצועי להשקיע בתחום כזה או אחר