גולסבי מהפד: יש להמתין לדעיכת החרדה לפני אופטימיות כלכלית

אוסטין גולסבי מהפדרל ריזרב מדגיש גורם חשוב אך לעיתים קרובות מוזנח בתחזיות כלכליות: תפקיד החרדה. דבריו מדגישים את הצורך בסבלנות וזהירות בעת ניתוח נתונים כלכליים, במיוחד בזמנים של אי-ודאות. על פי גולסבי, לא ניתן לשקם את הביטחון הכלכלי במלואו כל עוד החרדה בציבור לא נרגעת – הצהרה המשקפת את ההיבט הפסיכולוגי בהתנהגות השווקים.

השכבה הרגשית של הכלכלה

מדדים כלכליים כמו תוצר מקומי גולמי (תמ”ג), אינפלציה ואבטלה הם חשובים – אך אינם מספרים את כל הסיפור. גולסבי טוען שתחושות כמו חרדה משפיעות באופן ניכר על התנהגות צרכנים ועל החלטות השקעה. כאשר אנשים מרגישים אי-שקט, הם נוטים להוציא ולהשקיע פחות – מה שמעכב את הצמיחה הכלכלית, גם אם הנתונים נראים חיוביים.

השפעות מרכזיות של חרדה על הכלכלה:

התנהגות צרכנית: צרכנים חרדים נוטים לצמצם הוצאות לא חיוניות.

ביטחון המשקיעים: אי-ודאות מגבירה את התנודתיות בשווקים, כאשר משקיעים מהססים לפעול.

דחיית צעדים במדיניות מוניטרית: הפד עשוי לדחות שינויים בריבית או צעדים ממריצים עד שתחושת הביטחון תשתפר.

לולאת המשוב של החרדה

החרדה לא נובעת רק מנתונים כלכליים, אלא גם מגורמים חיצוניים – מתחים גיאופוליטיים, משברים בריאותיים או שיבושים אקלימיים. מצב זה יוצר לולאת משוב: החרדה גורמת להאטה כלכלית, שמגבירה את אי-הוודאות ומובילה לעלייה נוספת בחרדה.

תובנותיו של גולסבי קוראות לקובעי מדיניות ולעסקים לפרש את הנתונים בהקשר רחב יותר – להבין שהמספרים לבדם אינם מציגים את התמונה המלאה כאשר תחושת הביטחון בציבור נשארת שברירית.