הבנק המרכזי של יפן מפרסם דו”ח תחזיות מדי רבעון, בדרך כלל בחודשים ינואר, אפריל, יולי ואוקטובר. שמו המלא של הדו”ח הוא “תחזית פעילות כלכלית ומחירים” (Outlook for Economic Activity and Prices). דו”ח התחזיות מציג את הערכותיו של הבנק בכל הקשור להתפתחויות בפעילות הכלכלית במדינה, האינפלציה, רמת המחירים, סיכונים והזדמנויות. בדו”ח מתאר הבנק את תוואי המדיניות המוניטרית המתוכננת לרבעון הקרוב. ב – 21/7/22 פרסם הבנק המרכזי של יפן דו”ח תחזיות, ואנחנו היינו שם על מנת לרכז את הנתונים שעשויים להשפיע על הכלכלה העולמית, כמו גם על תיק ההשקעות שלנו. 

מהדו”ח עולה כי האינפלציה ביפן תעלה, אבל בקצב איטי

בדו”ח התחזיות של הבנק המרכזי של יפן, שהתפרסם ב – 21/7/22, העלה הבנק במקצת את תחזית האינפלציה שלו. בעוד התחזית הקודמת הייתה לאינפלציה של 1.9% לשנה הכלכלית המסתיימת במרץ 2023, התחזית החדשה עומדת על 2.3%. את תחזית האינפלציה לשנה הבאה העלה הבנק מ – 1.1% ל – 1.4%. האינפלציה ביפן היא נמוכה מאוד ביחס לזו הפוקדת מדינות רבות בעולם המערבי בתקופה זו (9.1% בארה”ב, 8.6% באיחוד האירופי, 9.4% בבריטניה). מכיוון שהאינפלציה נמוכה הבנק המרכזי של יפן שומר על ריבית נמוכה במיוחד ומבחינה זו הוא חריג בגל של הידוק מדיניות מוניטרית בה נוקטים בנקים מרכזיים במדינות רבות בעולם (כולל ישראל). ההחלטה לשמור על מדיניות מוניטרית מאופקת התקבלה בבנק המרכזי של יפן שעות ספורות בלבד לפני שהבנק המרכזי האירופי הודיע שישקול העלאת ריבית גבוהה מן הצפוי.

הריבית הבסיסית במשק תישאר נמוכה 

בדו”ח התחזיות שלו מציין בנק יפן כי עלויות הדלק והסחורות הן שהעלו את האינפלציה ביפן מעל יעד ה – 2% של הבנק. עם זאת החלטת הבנק היא שלא לסגת מן התמריצים לכלכלה, בדמות ריבית בסיסית (ריבית פריים) נמוכה. הבנק מציין כי החלטה זו נובעת מן העובדה שהאטה בצמיחה העולמית מעיבה על התחזית לכלכלת יפן שנמצאת עדיין במצב עדין. הבנק המרכזי היפני החליט לשמור על יעד ריביות קצרות טווח של 0.1% ועל תשואות אג”ח ממשלתי ל – 10 שנים סביב 0%. 

בדו”ח התחזיות מסביר הבנק את החלטותיו בנוגע למדיניות המוניטרית ומפרט שאי הוודאות סביב כלכלת יפו גבוהה מאוד. הבנק מדגיש כי על מקבלי ההחלטות להיות ערניים למהלכים הפיננסיים במדינות אחרות, לערך מטבעותיהן ולהשפעת כל אלה על כלכלת יפן ורמת המחירים במדינה.  

הצמיחה ביפן צפויה להיחלש

בדו”ח התחזיות הפחית הבנק המרכזי היפני את תחזית הצמיחה שלו לשנת הכספים הנוכחית מ -2.9% ל – 2.4% והזהיר מפני השפעותיהם השליליות של כשלים בשרשראות אספקה, עליית מחירי הסחורות ומהלכים לבלימת התפשטות נגיף הקורונה. בתדרוך שלאחר פרסום הדו”ח נגיד הבנק המרכזי של יפן הרוהיקו קורודה, צפוי להדגיש שוב את החלטתו לשמור על שיעורי ריבית נמוכים מאוד לפחות עד שהאינפלציה הדוחקת מעלה את המחירים תלווה בצמיחה חזקה יותר, עליה ברמת השכר והביקוש. 

ערך הין היפני יורד

השחייה נגד הזרם הגלובלי של הידוק מוניטרי מגיעה ביפן, כפי שאפשר לנחש, לצד מחירים שהמדינה משלמת עבור המדיניות הנבחרת. הפער בין המדיניות ביפן לזו בה נוקטים בנקים מרכזיים אחרים דחקה את מחיר הין היפני לשפל של 24 שנים. ירידת ערך המטבע המקומי פוגעת במשקי הבית ובקמעונאים בשל עליית המחירים של סחורות מיובאות.
מנתוני דו”ח התחזיות עולה שליפן גירעון סחר זה החודש ה – 11 ברציפות ושהיבוא זינק ב – 46.1% ביחס לשנה הכלכלית הקודמת כשהוא מלווה במטבע מקומי חלש. 

מנתונים שפרסם הבנק המרכזי של יפן עולה שבמהלך חודש יוני הוא נאלץ לרכוש חזרה אג”ח ממשלתיות יפניות בערך כולל של 116 מיליארד דולרים, זאת כדי להגן על תקרת תשואה של 0.25% ל – 10 שנים. קנייה אגרסיבית זו הביאה לכך שהבנק המרכזי של יפן מחזיק ביותר מ – 50% משוק אג”ח הממשלתיות וגרמה למתח בשוק החוזים העתידיים.