לפני פחות מחודש התפרסם בארה”ב מדד המחירים לצרכן של חודש נובמבר, והוא גילם עלייה במחירים בשיעור של 6.8% – שיעור שעקף את התחזית השנתית הלא מחמיאה של אינפלציה במדינה ואשר עמד על כ – 6.2%. לאחר תכניות שיקום נדיבות, הדפסת כספים בקצב שלא הכרנו ורכישת אג”ח במאות מיליארדי דולרים בכל חודש, מצא את עצמו הפדרל ריזרב מול תהליך אינפלציוני שועט, בעל פוטנציאל להוציא את המשק מאיזון אחרי שנתיים לא פשוטות בחסות הקורונה.

רק לפני כשבועיים הצביע הקונגרס האמריקאי והסכים על העלאת תקרת החוב הציבורי של המדינה בכ – 2.5 טריליוני דולרים. החוב הציבורי בארה”ב כרגע עומד על 28.9 טריליוני דולרים, ולולא ההעלאה שאושרה, היו מוסדות המדינה כמו המוסד לביטוח לאומי שמעל 65 מיליוני אמריקאים מקבלים ממנו תשלומים, נכשלים בעמידה בתשלומים הנדרשים מהם.

הכלכלה האמריקאית לא מצליחה לתפוס עוד את כל הכדורים

בסוף שנת 2020 נכנס לתפקיד נשיא ארצות הברית, ואולי האיש החזק בעולם, ג’ו ביידן, לאחר כארבע שנות כהונה של דונאלד טראמפ. טראמפ וביידן הם בעלי תכונות אופי הפוכות והם גם מגיעים משתי המפלגות האויבות: טראמפ שייך למפלגה רפובליקנית בעוד ביידן שייך למפלגה הדמוקרטית בארה”ב. מאז כניסת ביידן לתפקיד כמעט ניראה כי הוא מנסה למחוק כל זכר לנשיא שקדם לו, וזה כלל אישור חבילת סיוע בגובה של מעל שני טריליוני דולרים למשק האמריקאי כחודשיים לאחר שנכנס אל הבית הלבן. תכניות הסיוע הנדיבות של ארה”ב, רכישת אג”ח ממשלתי וקונצרני ב – 150 מיליארדי דולרים בכל חודש על מנת לשמור על תנועה ולמנוע קיפאון בשווקים, קצבאות סיוע נדיבות שבדיעבד אנחנו יכולים להגיד שצמצמו מאוד את שוק העובדים הלא מיומנים, ועוד אפיקי סיוע נרחבים לכלכלה האמריקאית נועדו להפחית את השפעות הצמצום כתוצאה מהקורונה.

רק שאז, אותו משבר הקורונה בשווקי ההון, התעסוקה והייצור פחתו, וכפי שאנחנו רואים לאחר כל משבר, המשק האמריקאי חווה עודפים גדולים של ביקושים שנולדו מאותם ביקושים כבושים בשנתיים של סגר. השוק הוצף בביקושים שההיצע לא הצליח לעמוד בהם, הרבה בשל אותו משבר בשוק התעסוקה והחוסר בידיים עובדות של פועלים לא מיומנים. משבר האנרגיה הוסיף דלק למדורה, והמחירים החלו לעלות. זהו מהלך טבעי למשק שיוצא ממשבר – אולם שיעורי הסיוע שסיפקה ארה”ב, הפכו את התהליך הטבעי למקפצה הרת אסון לכלכלה האמריקאית. אנחנו רואים את הכלכלה מזנקת מעלה כרגע ללא בקרה, אבל כולם יודעים מה צפוי להתרחש ברגע שהמומנטום בזינוק יסתיים – הכלכלה האמריקאית עלולה להיות בדרך לקריסה מלכותית.

בזמן שהמשק יוצא מאיזון – הבורסות באמריקה חוגגות

שיעורי האינפלציה בארה”ב כרגע הם גבוהים יותר מממוצע שיעורי האינפלציה במדינות ה – OECD, בגוש האירו או בישראל. לצד החובות שהולכים ותופחים, המחירים שהולכים ועולים והמשק שניראה שהוא מסתחרר החוצה מאיזון – כדאי להזכיר את השנה הפנומנאלית של הבורסות באמריקה: בשנת 2021 ראינו פי שתיים יותר הנפקות ביחס לשנת 2020, ופי ארבע יותר הנפקות ביחס לשנת 2019 (סה”כ מעל 1,000 הנפקות חדשות). מדד הדאו ג’ונס עלה השנה בכמעט 20%, הנאסד”ק עלה ב – 22% וה – S&P 500 עלה בכמעט 28.5%. איך אפשר להסביר כאלה עליות ערך לצד שוק שמתרסק, כאשר במהלך עליות מחירים של פי עשרה ויותר צרכנים משלמים יותר על מנת לשמר את איכות החיים שלהם טרם ימי הקורונה? ניראה שהשוק האמריקאי יוצא לחלוטין מאיזון, ואנחנו מחכים בציפייה דרוכה לראות כיצד יפעל הפדרל ריזרב על מנת לאזן שיעורי אינפלציה שעלולים להטיס את הכלכלה האמריקאית היישר אל תחילת המאה הקודמת.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.