בתחילת שנת 2020 היכה בעולם משבר הקורונה, וזה היה משבר שהעולם לא ידע כמותו בהיסטוריה המודרנית. שווקים שלמים נסגרו וקרסו, עובדים נשארו בבית לתקופות ארוכות של סגרים ובידודים. הבנק האמריקאי לבדו הזרים אל השוק כטריליון וחצי דולרים בכל חודש, דרך רכישת אג”ח ובערוצים נוספים. חבילות סיוע שמנות הוצעו למוסדות ועסקים, למובטלים ולבתי אב. בשורה התחתונה, במשק האמריקאי הוזרמו עשרות טריליוני דולרים, באמצעות הדפסת כספים בקצבים שגם הם היו מפתיעים, מהפדרל רזרב אל השוק. גם בישראל סופקו חבילות סיוע שמנות והוזרמו כספים אל המשק, אם כי לא בשיעורים האמריקאים המפתיעים.

היום, יותר משנתיים מאז תחילת המשבר ועם סימני הסיום של השפעות הנגיף על שוק ההון – המשקים מוצאים את עצמם מתמודדים עם בעיה חדשה: יש יותר מידי כסף בשווקים. 

הכספים העודפים התניעו תהליכים של עליות מחירים

מיליארדי אזרחים של מדינות מערביות שונות, כמו ישראל, ארה”ב ומדינות אירופה, היו ספונים בבתיהם לאורך כל שנת 2020 וחלק משנת 2021. כשסממני המגיפה דעכו, יצאו האזרחים וכצפוי, היה להם כסף עודף שלא בזבזו על חופשות, מסעדות ובילויים, ורעב גדול להשלים את מה שהפסידו במהלך שנת הקורונה. ההתנפלות על השווקים והעליה בביקושים היתה מטאורית, ולאלה התלוו חוסרים: האטה בשרשראות האספקה והתובלה, קושי של ההיצע לעמוד בביקושים, והאטה בייצור, למשל בשווקי השבבים והמוליכים למחצה וכמובן בשוק האנרגיה (דלק, חשמל וכדומה). 

הכמות העולה והולכת של כספים בשוק הביאה להוזלה יחסית של הכסף – ולעליות מחירים שהן תהליך טבעי בו ההיצע מנסה להאט את הביקוש על מנת להצליח לעמוד בקצב. עליית מחירים מתמשכת מכונה אינפלציה, וכששיעורי האינפלציה שברו שיאים, הבנקים המרכזיים במדינות מסביב לעולם ביקשו להתערב – ולעצור את התהליך על ידי העלאת הריבית. 

העלאת הריבית בתורה, הופכת הלוואות יקרות יותר, הופכת מוצרי חיסכון סולידיים כמו פק”מים אטרקטיביים קצת יותר, ומקשה על גיוסי כספים של חברות חדשות. במילים אחרות, התהליך המתמשך של עודפי כספים, עליות מחירים והעלאת ריבית – הופכת את שוק ההון למקום פחות אטרקטיבי ויותר מסוכן לשהות בו, ומאידך מייצרת אלטרנטיבות סולידיות ורווחיות יותר לחיסכון.

הזרמות הכספים הביאו גם לזינוק במדדים

עם תחילת סימני הקורונה, ברבעון הראשון של 2020, הרוב המכריע של המדדים והמניות התרסקו. אבל בערך מה – 20 למרץ, החל תהליך של תיקון ועליות מחירים שנמשך ברציפות עד סוף 2020. במהלך הזמן הזה, מסוף מרץ 2020 ועד דצמבר 2021, עלה מדד הנאסד”ק האמריקאי בכ – 120%. מדד ה – S&P 500 עלה בכ – 100%. מדד תל אביב 125 הישראלי עלה בכ – 70%. יש שיספרו שהעליות המטאוריות במדדים קשורות גם בעודפי הכסף במשק שגרמו לזינוקים במדדים. לא רק זאת, אלא גם שהמשקיעים, מסיבות שונות, הזרימו סכומים גדולים של כספים לשוק ההון, בין השאר להשקעות ספקולטיביות כמו השקעות בחברות צעירות שהפכו בתוך זמן קצר לחדי קרן ששוויין מעל מיליארד דולרים. 

עם הפסקת התהליך של הזרמת הכספים למשק והעלאות הריבית, אנחנו רואים את המדדים מאבדים גובה – מאז סוף 2021, איבדו אותם המדדים שיעורים דו ספרתיים של תשואה: מדד הנסדא”ק איבד מאז תחילת השנה כמעט 30%, מדד ה – S&P 500 איבד מעל 20%, והמדד של הבורסה בתל אביב, הוא כמובן מדד תל אביב 125, איבד מאז תחילת 2022 כ – 8%. 

האם שוק ההון יתאושש כשהאינפלציה תישכך?

כל הסימנים מעידים על כך שהעלייה והנפילה במוצרים הוותיקים והיציבים של שוק ההון יתוקנו כולם ושהשקעה סולידית בשוק ההון, כשהיא מתוכננת לאורך זמן – היא רווחית. המפתח לניהול תיק השקעות רווחי בתקופה סוערת כל כך הוא ללא ספק סבלנות, ותמהיל השקעות דפנסיבי ויציב.