כשבלאקרוק (BlackRock Inc.) הגישה את דוח 13F לרבעון הראשון של 2025, התייצב שווי תיק המניות שלה על 4.76 טריליון דולר – היקף חסר תקדים עבור מנהל נכסים ציבורי. הנתונים חושפים משקל כבד במיוחד לחברות טכנולוגיה אמריקאיות מובילות: אפל, מיקרוסופט, אנבידיה, אמזון ומטה ­– חמש החזקות שהצטברו לכ-34 % מהתיק כולו, שיעור כפול כמעט מזה שנרשם לפני עשור.

המספרים שמאחורי עשרת הדגלים
לפי הדיווח האחרון, בלאקרוק מחזיקה ב-1.14 מיליארד מניות אפל בשווי 253 מיליארד דולר; 583 מיליון מניות מיקרוסופט בשווי 219 מיליארד דולר; 1.9 מיליארד מניות אנבידיה בשווי 206 מיליארד דולר; 703 מיליון מניות אמזון בשווי 134 מיליארד דולר; ו-166 מיליון מניות מטה (פייסבוק) בשווי 96 מיליארד דולר. מיד אחריהן ניצבות אלפבית (Class A ו-C) עם סך של 125 מיליארד דולר, ברודקום עם 62 מיליארד דולר, ברקשייר הא־ת’אוויי Class B עם 60 מיליארד דולר ו-אלי לילי, יצרנית התרופות־ביוטק, עם 54 מיליארד דולר. נתחים אלה ממקמים את בלאקרוק כשחקן דומיננטי בכל חברות המגזר.

אסטרטגיית “קוֹר סינתטי” – חוזקות וחולשות
הבחירה בריכוז טכנולוגי כה גבוה נשענת על תפיסה כי חדשנות, בינה מלאכותית ותשתית ענן יניעו צמיחה ריאלית לאורך שנים. גישה זו, שכונתה בשוק “קוֹר סינתטי”, מפצה על האטה בענפים מסורתיים ומעניקה לבלאקרוק יתרון בגיוס כספים לקרנות ETF מבוססות אינדקס. עם זאת, מתאם חיובי גבוה בין מניות־ענק בזמן ירידות עלול לגרור תיקון חד בערך הכולל של הנכסים המנוהלים (AUM) ולפגוע בעמלות הנגזרות מהן.

הקשר המאקרו-פיננסי
ב-2024 נרשמה עלייה של יותר מ-30 % במדד NASDAQ-100, אך במקביל גדל שיעור התנודתיות (VIX טכנולוגי) בכ-18 %. פער זה מחדד את הדילמה של מנהלי נכסים: מצד אחד, משקל יתר לטכנולוגיה הניב תשואה עודפת; מצד שני, בהנחת ריבית גבוהה “לזמן ארוך” של הפד ועליית תשואות האג”ח ל-10 שנים, דיסקאונט עתידי של תזרימים מקטין שווי חברות צמיחה במהירות. בלאקרוק, המנהלת גם עשרות קרנות חוב, חייבת לנהל את הסיכון הצולב בין קרנות מנייתיות לקרנות אג”ח.

השפעה על שוקי ההון
היקף האחזקה של בלאקרוק יוצר “אפקט פניית חרטום”: כל שינוי משקלי ברור בתיק – למשל הקטנת חשיפה לאפל ב-0.2 אחוזי תיק – משול למכירה של מיליארדי דולרים שעלולה ללחוץ את מחיר המניה. במקביל, עדכון רבעוני בלבד של דוח 13F יוצר ‘חלון שקיפות’ שבו סוחרים מוסדיים מנסים להקדים תנועות של בלאקרוק באמצעות ניתוחי זרמים בקרנות iShares.

האם יש מגבלה רגולטורית?
ה-SEC כבר בחנה בעבר את רמת הריכוזיות של מנהלי נכסים פסיביים והשפעתם האפשרית על ממשל תאגידי ותחרות שוק. נכון ל-2025, אין מגבלה ישירה על היקף אחזקה יחידתית, אך חוקים חדשים דורשים גילוי נרחב של הצבעות נציגות (proxy) במטרה לוודא כי כוחה ההצבעתי של בלאקרוק מנוצל לטובת כלל בעלי המניות ולא מנכס לחברה יתרון רגולטורי מול המתחרים.

היבט ESG והלחץ החברתי
על אף שהחזקות הטכנולוגיה זוכות לדירוגי ESG טובים יחסית, בלאקרוק מוצאת עצמה תחת אש מימין ומשמאל: תנועות שוחרות אנרגיה פוסילית תוקפות אותה על דגש-יתר באקלים, בעוד ארגוני סביבה מבקרים אותה על השקעות ב-Exxon ו-Chevron. הפוקוס על מניות עם פרופיל ESG גבוה יחסית (מייקרוסופט, אנבידיה) מעניק לה מגן ציבורי חלקי, אך לא מבטל את האתגר של גיבוש קו אחיד במדינות עם פערי רגולציה סביבתית.

השוואה היסטורית ותפנית אפשרית
ב-2015 עמד שיעור הטכנולוגיה בתיק בלאקרוק על כ-18 % בלבד, בעוד ענפי פיננסים ותעשייה תפסו נתח גבוה יותר. המעבר החד בשנים האחרונות התאפשר בזכות צמיחת קרנות ETF זולות והעברת כספי חיסכון פנסיוני ממנהלים אקטיביים לפסיביים. השאלה המרכזית: האם נשוב לראות רוטציה מחודשים לטובת מניות ערך, בדומה לשנים 2022-2023, ואם כן – כיצד תצליח בלאקרוק לבצע את המעבר מבלי לזעזע את השוק.