הזירה הפוליטית בארצות הברית, המאופיינת מזה למעלה משני עשורים בדומיננטיות כמעט מוחלטת של שתי מפלגות, עשויה לעמוד בפני שינוי מהותי עם הכרזתו של אילון מאסק, המיליארדר והיזם הטכנולוגי, על הקמת מפלגה פוליטית חדשה בשם “מפלגת אמריקה”. הכרזה זו, שפורסמה בתחילת יולי 2025, מגיעה על רקע התרחקותו הפומבית של מאסק מנשיא ארה”ב דונלד טראמפ, עמו שיתף פעולה בעבר, ולאחר ביקורתו החריפה על מדיניות ההוצאות הממשלתיות. צעד זה מעלה שאלות מהותיות לגבי הפוטנציאל של מפלגת צד שלישי לערער את הסדר הקיים ולגבי ההשלכות הכלכליות והפוליטיות שעלולות לנבוע מכך.

מאבק אידיאולוגי מול אינטרסים כלכליים: הרקע להקמת “מפלגת אמריקה”
ההכרזה על הקמת מפלגת אמריקה אינה מהלך פתאומי, אלא שיאה של מתיחות גוברת בין אילון מאסק לבין הממסד הפוליטי הקיים, ובפרט עם ממשל טראמפ. מאסק, שהיה תורם פוליטי משמעותי לקמפיין של טראמפ בבחירות 2024 ושימש כראש “המחלקה ליעילות ממשלתית” (DOGE) במטרה לקצץ בהוצאות הממשלתיות, התאכזב עמוקות מהיקף הגידול בחוב הלאומי. נקודת השבר הגיעה עם העברת “חוק יפה אחד גדול” (One Big Beautiful Bill), חבילת הוצאות פנים אדירה שמאסק טען כי תוסיף 3.4 טריליון דולר לגירעון האמריקאי בעשור הקרוב. לטענתו, מדובר ב”עבדות חוב”, והוא נשבע לפעול להדחת כל מחוקק שיצביע בעד הצעת חוק מסוג זה, גם אם הדבר יעלה לו בכיסאו. ביקורת זו הובילה לאיומים מצד הנשיא טראמפ על גירושו של מאסק מארה”ב וקיצוץ במימון פדרלי לעסקיו, מה שרק העמיק את הקרע בין השניים. מאסק רואה במערכת הדו-מפלגתית הנוכחית “מערכת של מפלגה אחת” כשמדובר בבזבוז ושחיתות, ועל כן, לטענתו, “מפלגת אמריקה” נועדה “להחזיר לכם את חירותכם.” סקר שערך מאסק בפלטפורמת X שלו ביום העצמאות האמריקאי, ובו שאל אם הנסקרים רוצים “עצמאות מהמערכת הדו-מפלגתית (יש שיאמרו, מפלגה אחת)”, קיבל למעלה מ-1.2 מיליון תגובות, כאשר פי שניים הצביעו בעד הקמת מפלגה חדשה.

התוואי הכלכלי-חברתי: מה מציעה מפלגת אמריקה?
אף שפרטי המצע המלאים של “מפלגת אמריקה” טרם פורסמו באופן רשמי ומפורט, מדבריו של מאסק והתנהלותו ניתן לגזור קווים מנחים למדיניות הכלכלית והחברתית שהמפלגה החדשה תנסה לקדם. בראש ובראשונה, המפלגה צפויה לשים דגש חזק על צמצום ההוצאות הממשלתיות והפחתת החוב הלאומי. גישה זו משקפת את עמדותיו הליברטריאניות-כלכליות של מאסק, המאמינות ביעילות השוק החופשי ובהתערבות ממשלתית מינימלית. בתחום הטכנולוגיה, סביר להניח כי המפלגה תקדם מדיניות פרו-טכנולוגית נועזת, בדגש על האצת פיתוח ופריסת בינה מלאכותית (AI) ורובוטיקה, הן לצורך חדשנות כלכלית והן לחיזוק הביטחון הלאומי. “מודרניזציה של הצבא באמצעות AI ורובוטיקה”, כפי שצוין בעבר על ידו, תהיה כנראה יעד מרכזי. בנוסף, ניתן לצפות לקריאות להפחתת רגולציה, במיוחד בתחומי האנרגיה והתעשייה, במטרה לעודד צמיחה כלכלית ולמשוך השקעות. היבטים נוספים במצע עשויים לכלול קידום חופש הביטוי (נושא קרוב לליבו של מאסק כבעל X) ומדיניות פרו-נטליסטית לעידוד ילודה, אשר מאסק רואה בה חשיבות אסטרטגית לעתיד האנושות. סביר כי המפלגה תנסה למצוא את מקומה הפוליטי כ”מפלגת מרכז” עם דגש על פרגמטיות ופתרונות מבוססי נתונים, בניגוד לקיטוב הפוליטי הנוכחי.

אתגרי היישום וההשפעה על השווקים: לקחי ההיסטוריה והתחזית לעתיד
הקמת מפלגת צד שלישי בארצות הברית היא צעד רחב היקף, אך גם עתיר אתגרים. ההיסטוריה הפוליטית האמריקאית רוויה בדוגמאות למפלגות צד שלישי שלא הצליחו לערער את הדומיננטיות של הדמוקרטים והרפובליקנים. אחת הדוגמאות הבולטות היא ריצתו של איש העסקים רוס פרו בבחירות לנשיאות בשנת 1992, שרבים רואים בה גורם שפצל את קולות המפלגה הרפובליקנית וסייע לבחירתו של ביל קלינטון הדמוקרטי. משתמשים רבים ברשת X כבר הגיבו למאסק בהשוואות ל”רוס פרו החדש”, והזהירו מפני פיצול קולות דומה.

השפעתו של מאסק על השוק הפיננסי היא עצומה, וכישוריו העסקיים הוכחו שוב ושוב באמצעות הצלחתן של חברות כמו טסלה וספייס אקס. עם זאת, התרגום של הצלחה עסקית להצלחה פוליטית אינו מובטח. המפלגה החדשה, תחת הנהגתו של מאסק, מתכננת להתמקד בבחירות האמצע ב-2026, ולפי מאסק עצמו, ה”אסטרטגיה” תהיה להתמקד ב”2 או 3 מושבי סנאט ו-8 עד 10 מחוזות בית נבחרים” על מנת להפוך ל”קול המכריע” בחקיקה מרכזית. הצלחה כזו, גם אם חלקית, עשויה להכניס מידה מסוימת של אי-ודאות לשווקים הפיננסיים, במיוחד בהיבטים הקשורים למדיניות פיסקלית, רגולציה וסובסידיות טכנולוגיות. ייתכן שהמשקיעים יתאימו את ציפיותיהם בהתאם לפוטנציאל של שינויים במדיניות הממשלתית, כגון קיצוץ בהוצאות או שינויים בתמריצים לתעשיות מסוימות. למשל, חברות המסתמכות על מימון ממשלתי או כפופות לרגולציה הדוקה עשויות להגיב לשינויים בתמיכה פוליטית. עם זאת, כל עוד המפלגה נשארת מיעוט פרלמנטרי, השפעתה תהיה בעיקר עקיפה, באמצעות לחץ פוליטי על המפלגות הגדולות והסטת הדיון הציבורי לנושאים הליברליים-כלכליים שהיא מקדמת.

לסיכום
הקמת “מפלגת אמריקה” על ידי אילון מאסק מהווה התפתחות מעניינת בזירה הפוליטית האמריקאית, המבטאת תסכול גובר מהמצב הקיים וניסיון ליצור אלטרנטיבה של ממש. עם זאת, האתגרים העומדים בפני מפלגה חדשה הם משמעותיים, והיכולת שלה להשפיע באופן ממשי על השלטון ועל המדיניות הכלכלית תלויה בגורמים רבים, כולל יכולתה לגייס תמיכה ציבורית רחבה, להתגבר על חסמי כניסה למערכת הפוליטית, ולעמוד מול המנגנונים המבוססים של המפלגות הגדולות. השווקים הפיננסיים ימשיכו לעקוב מקרוב אחר התפתחות זו, שכן לכל שינוי במאזן הכוחות הפוליטי בארה”ב עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת על הכלכלה והשקעות.