מאז תחילת שנת 2025 הדולר האמריקאי מצוי במגמת היחלשות עקבית, כזו שמתחילה לעורר לא רק שאלות טקטיות בקרב משקיעים, אלא גם דיונים אסטרטגיים עמוקים בקרב מקבלי החלטות בכלכלה העולמית. התהליך המתהווה – דה־דולריזציה – מקבל תאוצה, במיוחד באסיה, ומאיים לטלטל את הסדר הפיננסי הבינלאומי המבוסס על הדולר כבר למעלה משבעה עשורים. ההבנה שהדולר אינו עוד מובן מאליו כעוגן היחידי של הכלכלה הגלובלית מחלחלת במהירות למוסדות פיננסיים, ממשלות וחברות רב־לאומיות. השאלה שנשאלת כעת היא לא האם יש תנועה, אלא מה עומקה, מה עוצמתה, ולאן היא תוביל בטווח הארוך

שינוי בציפיות הריבית והחולשה הכלכלית בארצות הברית
אחד הגורמים המרכזיים שמובילים את ירידת הדולר הוא השינוי בפרופיל המאקרו־כלכלי של ארה”ב. הפדרל ריזרב, אשר נקט בשנים 2022–2024 במדיניות מוניטרית הדוקה מאוד, החל לאותת בשלהי 2024 על כוונה לשנות כיוון. האינפלציה נבלמה, שוק העבודה מציג סימני רוויה, והצמיחה – שהובלה בעבר על ידי מגזר הטכנולוגיה – מצטננת בהדרגה. בהתאם לכך, השוק מתמחר כיום אפשרות ממשית להפחתת ריבית אחת או יותר עוד לפני סוף השנה. שינוי זה בתוואי הריבית, אשר משפיע ישירות על התשואה הריאלית של נכסים דולרים, מפחית את האטרקטיביות של הדולר בעיני משקיעים זרים

לצד זה, נטל החוב הלאומי ממשיך להכביד: הגירעון השנתי חוצה טריליוני דולרים, שוק האג”ח מאותת על עקומת תשואות הפוכה לאורך זמן, והוויכוח הפוליטי הפנימי סביב מדיניות תקציבית רק הולך ומחריף ככל שמתקרבות הבחירות לנשיאות בנובמבר 2025. כל אלה שוחקים את האמון הגלובלי ביכולת של ארה”ב לשמור על מעמד הדולר כמטבע עולמי מוביל

אסיה מאותתת שינוי – והעולם מקשיב
במקביל, אסיה מבצעת מהלכים מעשיים של ניתוק חלקי מהתלות בדולר. מדינות מפתח כמו הודו, דרום קוריאה, סינגפור וטאיוואן מעדיפות יותר ויותר להשתמש במטבעות המקומיים לצורכי סחר הדדי, ואף ברזרבות המט”ח שלהן. לפי כתבה שפורסמה ב-CNBC ביוני 2025, תהליך הדה־דולריזציה אינו עוד תיאוריה – אלא פרקטיקה שזוכה לגיבוי מבני: התחזקות המטבעות המקומיים, שינויים ברגולציה של הבנקים המרכזיים וחתימה על הסכמים בילטרליים שלא כוללים את הדולר כאמצעי תשלום בלעדי

המגמה מקבלת חיזוק נוסף עם יוזמות דיגיטליות כמו mBridge – פרויקט משותף של הבנקים המרכזיים של סין, איחוד האמירויות, הונג קונג ותאילנד, שמטרתו ליצור מערכת תשלומים חוצה גבולות המבוססת על מטבעות דיגיטליים של הבנקים המרכזיים (CBDC). מדובר ביוזמה מהפכנית שעשויה להקטין את הצורך להשתמש בדולר כתווך בינלאומי, בעיקר בקרב שווקים מתעוררים וסחר באזורי אסיה והמפרץ

ערב הסעודית וסין – נפט מחוץ לשיטת הפטרו-דולר
מעבר לאסיה, אף בעולם הערבי מתרחש שינוי עמוק: ערב הסעודית, שהייתה שותפה נאמנה בשימור שיטת הפטרו-דולר מאז שנות השבעים, החלה לנהל מגעים למכירת נפט לסין ביואן. מדובר במהלך שיכול להיחשב כסימבולי בלבד, אך בפועל הוא טומן בחובו שינוי גיאו־פוליטי עמוק, אשר מאתגר את ההנחות היסוד של הדומיננטיות הדולרית בשוקי האנרגיה העולמיים. מדינות נוספות באפריקה, דרום אמריקה ואף מרכז אסיה מתחילות לפעול במתכונת דומה, מתוך שאיפה לשמור על גמישות כלכלית וריבונות פיננסית

המשמעויות הכלכליות: מי מרוויח ומי מפסיד?
היחלשות הדולר משפיעה על שלל שחקנים בזירה הכלכלית. חברות אמריקאיות שלהן פעילות גלובלית נהנות מתרגום חיובי – הכנסות במטבעות זרים מומרות לדולרים בשערים טובים יותר, מה שמעלה את שורת הרווח. לעומת זאת, חברות זרות שלהן חובות דולרים, בעיקר במדינות מתפתחות, עלולות לסבול מהתייקרות בהחזרי החוב והצטמצמות מרחב הפעולה התקציבי שלהן

עבור משקיעים מוסדיים, שחושפים את נכסיהם לתנועות מטבע, מדובר בתקופה מאתגרת. גם אם מניות אמריקאיות רושמות תשואות חיוביות במונחים דולריים, הרי שבמונחים שקליים, אירופיים או אסייתיים – תשואות אלה מתפוגגות בשל ירידת שער החליפין. בהתאם לכך, אנו עדים לעלייה בביקוש להשקעות מגודרות מט”ח או לקרנות חשופות למטבעות חזקים יותר, כמו פרנק שווייצרי, דולר סינגפורי, יורו ויואן

לקראת המשך 2025: הבחירות בארה״ב כנקודת מפנה
המערכת הפוליטית בארה”ב צפויה להכריע רבות לגבי עתידו של הדולר בטווח הקצר והבינוני. תוצאות הבחירות הקרובות עשויות ליצור תרחישים כלכליים מנוגדים: ממשל שיבחר במדיניות פיסקלית אחראית ויציבה עשוי לשקם את האמון בדולר ולבלום את המגמה השלילית. לעומת זאת, מדיניות מרחיבה, המשך הדפסת כסף, או מהלכים של בדלנות כלכלית עשויים להאיץ את הדה־דולריזציה ואת אובדן האמון הבינלאומי

בנוסף לכך, כל אירוע חיצוני – כמו הסלמה צבאית באוקראינה, מתיחות סחר במזרח אסיה או קריסה של מוסד פיננסי אמריקאי – עשוי להוות טריגר נוסף לתנודות חריפות במטבע ולחיזוק המגמה הנוכחית