לאחר שני עשורים של דשדוש בתשואות, הגרף החדש של BlackRock חושף תמונה מפתיעה: יותר מ־80% משוק האג”ח העולמי שוב מניב מעל 4%. האם זה קאמבק אמיתי של שוק ההכנסה הקבועה – או רק אפיזודה חולפת?

מ־100% ל־15% – ואז זינוק ל־80%: תמונת המצב של שוק התשואות
הגרף שפורסם ביולי 2025 על ידי BlackRock Investment Institute מבוסס על נתוני LSEG ומציג את חלקם היחסי של נכסי הכנסה קבועה – אג”חים ממשלתיים, קונצרניים, מגובי נכסים ואחרים – המניבים תשואה שנתית של לפחות 4%, בכל אחת מהשנים: 2000, 2005, 2010, 2015, 2020 ו־2025.

מהנתונים עולה תמונה דרמטית: בעוד בשנת 2000 כמעט כל שוק האג”ח הבינלאומי היה בתשואות של 4% ומעלה, הרי שבשנת 2020 שיעור הנכסים העונים לקריטריון זה ירד לפחות מ־20%. אולם, בשנת 2025 חלה התאוששות מפתיעה: לראשונה זה שני עשורים, למעלה מ־80% מהשוק שוב מציע תשואות נומינליות גבוהות – שיא של עידן הפוסט־אינפלציה.

השווקים המתעוררים ככוכבים החדשים של עולם התשואות
אחד השינויים המרכזיים בין 2000 ל־2025 טמון בזהות השחקנים המובילים. אם בשנת 2000 נתח משמעותי מהתשואות הגיע מחוב ריבוני של מדינות מערביות – ובפרט אירופה – הרי שב־2025 הדומיננטיות עברה באופן מובהק לשווקים המתעוררים. לפי הנתונים, אג”חים של מדינות כמו הודו, אינדונזיה, ברזיל או מקסיקו תופסים נתח ניכר מסל הנכסים עם תשואות גבוהות, הן בשל עלויות גיוס גבוהות יחסית והן בשל התחזקות המטבעות המקומיים.

במקביל, החשיפה של גופים מוסדיים לשוקי האג”ח המתעוררים הולכת וגדלה, בין אם דרך קרנות סל (EMB, EMLC), מכשירים מובנים או הנפקות ישירות. מדובר באפיק השקעה שכבר אינו נתפס כ”אלטרנטיבי” אלא כחלק אינטגרלי מתיק חוב מודרני.

אג”חים קונצרניים ומגובי נכסים: חזרה לבמה הראשית
עוד אפיק שבלט בקאמבק של 2025 הוא שוק האג”ח הקונצרני – הן בדרוג גבוה (investment grade) והן באפיקי תשואה גבוהה (high yield). שילוב של ריביות בסיס גבוהות עם פערי מרווחים (spreads) שמרו על תשואות נטו של מעל 4% גם בקרב חברות יציבות יחסית. כך, גם משקיעים שמחפשים איזון בין סיכון להכנסה – יכולים כעת להיחשף לסקטור הזה בצורה מדורגת.

גם סקטור ה־U.S. securitized credit, שכולל אג”חים מגובי משכנתאות (MBS), חובות מגובי נכסים מסחריים (CMBS), והלוואות צרכניות מגובות – רשם עלייה חדה בנוכחותו בסל התשואות הגבוהות. הירידה בשיעור הדיפולטים וההתייצבות בתחום הנדל”ן תומכים גם הם בתחיית הסקטור הזה.

קריסת החוב האירופי: היעלמות של קטגוריה שלמה
מנגד, אחד הנתונים הבולטים ביותר בגרף הוא ההיעלמות המוחלטת כמעט של חוב ריבוני ממשלות אירופה מהשוק בעל התשואה של 4% ומעלה. אם בתחילת המילניום מדינות כמו גרמניה, צרפת, ספרד ואיטליה תרמו כ־20% מסך הנכסים, הרי שב־2025 התשואות באירופה – חרף עליות ריבית – פשוט אינן עומדות בקריטריון.

הירושה של תקופת הריביות השליליות בגוש האירו עדיין ניכרת, ותחושת הסיכון האפסי של האיחוד מייצרת תשואה נמוכה מדי למשקיעים המחפשים זרם הכנסה משמעותי.

המשמעות למשקיעים: תיק ההכנסה הקבועה מקבל עדכון גרסה
הנתונים שפורסמו הם לא רק תמונת מצב – אלא איתות ברור למשקיעים האסטרטגיים: עידן הריביות האפסיות מאחורינו, ושוק האג”ח חוזר להיות אפיק חיוני עבור יצירת תשואה נומינלית וריאלית. קרנות פנסיה, גופים מוסדיים ומשקיעים פרטיים יכולים כעת לשוב ולבנות תיק חוב מבוסס תשואה, תוך שמירה על פיזור ופרופיל סיכון הגיוני.

החזרה של האג”ח הממשלתי האמריקאי (U.S. government & agency debt) למרכז הבמה, בצד הקונצרני והשווקים המתעוררים – יוצרת מבנה תיק מאוזן שיכול להתחרות באלטרנטיבות כמו מניות, נדל”ן או תשתיות.

מבט קדימה: הזדמנות או מלכודת?
למרות הנתונים המעודדים, השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא עד כמה מדובר במגמה ארוכת טווח. האם הפד וה־ECB ישאירו את הריביות גבוהות גם לתוך 2026? האם לא נראה קפיצה מחודשת באינפלציה שתשחוק את התשואה הריאלית? ומה תהיה השפעת תרחישי מיתון או האטה כלכלית על שוק החוב הקונצרני?

כך או כך, נראה כי שנת 2025 תיזכר כנקודת מפנה: הכנסה קבועה חזרה לתמונה, והמשקיעים נדרשים לחשב מסלול מחדש.