בתחילת החודש (פברואר, 2021) פורסם דו”ח היציבות הפיננסית של בנק ישראל למחצית השניה של שנת 2020 – ואין בו בשורות שלא ציפינו לראות. החוב הציבורי של מדינת ישראל זינק מעלה, ל – 73% מהתוצר, וצפוי להמשיך ולעלות. מה זה אומר על הכלכלה בישראל, איך אנחנו ביחס למדינות אחרות שגם הן התמודדו עם המשבר העולמי שנת 2020, ומה צפוי להתרחש בהמשך?

החוב הציבורי – מהגבוהים שראינו כאן בעשורים האחרונים

בשנת 2009, כשכל העולם הגיב למשבר הסאב פריים שהתחיל בארה”ב, עמד שיעור החוב הציבורי ביחס לתוצר בישראל על כמעט 75%. מאז, הוא הולך ויורד והגיע לשפל של 60% בשנת 2019. בשנה אחת, זינק החוב ציבורי לשיעור של 73% – גידול של מעל 13%. והנה, אנחנו באותה נקודה בה היינו לפני יותר מעשור. וזה עוד לא הכל – מוערך כי במהלך שנת 2021 יזנק החוב הציבורי עוד מעלה, לרמה של מעל 80% בהנחה שהמשבר יסתיים במהלך המחצית הראשונה של שנת 2021, ואפילו יותר מ – 90%, אם המשבר יימשך לאורך כל שנת 2021.

איך אנחנו ביחס לעולם?

לצד הנתונים המאוד לא מעוררים רגיעה של העלייה בחוב הציבורי, אפשר למצוא נחמה פרוטא בעובדה שאנחנו ממש לא לבד, ואפילו, מצבנו טוב ביחד למצבן של מדינות רבות אחרות בעולם, המתמודדות עם השינויים רחבי ההיקף שהקורונה הביאה איתה. הנה קצת מהמספרים:

• במקום הראשון ובפער משמעותי נמצאת יפן, עם חוב ציבורי בשיעור של כמעט 270% ביחס לתוצר
• באיטליה זינק שיעור החוב הציבורי ל – 160%
• בארה”ב שיעור החוב הציבורי מעל 130%
• בספרד 123%
• בצרפת 118%
• בקנדה 114%
• בבריטניה 110% – וצומח בקצב מלחיץ
• ממוצע מדינות ה – 20G לחוב הציבורי במהלך 2020 135%
• ממוצע המדינות שבהן כלכלה מפותחת לשיעור החוב הציבורי: 125%
• ממוצע החוב הציבורי בגוש האירו: 101%

אגב, רק על מנת לסבר את האוזן, הנה הכלכלות שנמצאות בתחתית הרשימה בגובה החוב הציבורי:

• דנמרק עם 34%
• צ’כיה עם 39% (אולם מתמודדת כעת עם התפרצות קשה שעלולה לשנות את המספרים)
• נורבגיה עם 40%
• ניו זילנד עם 48%

לצד החוב הציבורי הגבוה

אז החוב הציבורי בישראל הוא לא מהגבוהים בעולם – אולם זו כמובן לא כל התמונה. נושאים נוספים שמשפיעים על היציבות הכלכלית בישראל הם הגירעון בתקציב, חוסר ההצלחה לאשר ולהעביר תקציב מדיני לשנת 2021, אי היציבות הפוליטית והסיכון המרחף מעל ראש כולנו של הורדת דירוג האשראי הבין לאומי.

ההשפעה של גובה החוב הציבורי על ההתנהלות הכלכלית במדינה

כלכלנים רבים מספרים בחשש כי בעוד אנחנו מקווים להשתלט על מצב החירום המפתיע אליו נקלע העולם עם התפרצות המגיפה, את ההשפעות הכלכליות של המגיפה וההתמודדות עימה, אנחנו עוד נראה למשך שנים ארוכות. במהלך שנת 2020 כ – 20% מהעסקים הקטנים דיווחו ששיעור הפעילות שלהם ירד ב 80% או יותר, שיעור המובטלים מרקיע שחקים ומספר העסקים הקטנים, שאנחנו מזכירים כי במידה רבה המשק נשען עליהם, צלל מטה. על פי הערכות, המענקים המסופקים על ידי המדינה לעסקים קטנים מאפשרים לאותם עסקים לשמור “את הראש מעל המים” – אולם קיים סיכון משמעותי שעם תום המשבר המענקים יופסקו לפני שהעסקים יתאוששו (מה שעשוי לקחת זמן רב), ואת העסקים שסוגרים דלתותיהם ומפסיקים פעילותם אנחנו נראה ונחווה לאורך תקופה ארוכה. גל כזה של פשיטות רגל, אבטלה ותעסוקה בחסר, ישפיע על כל היבטי התוצר והכלכלה הישראלית, ישפיע לרעה על החוב הציבורי ועל עמידות המשק הישראלי ויקשה עלינו “לצאת מהסגר”, להמשיך בחיים ולחזור לשיגרה בטוחה של כלכלה מקומית יציבה ואפילו משגשגת.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור מהווה יעוץ מקצועי להשקיע בתחום כזה או אחר