מכס בגובה 39% – השוויצרים נדהמים, העולם עוצר נשימה
בבוקר יום שישי, הראשון באוגוסט 2025, התעוררו מנהלים ובעלי עסקים בשוויץ למסר חד־משמעי מבית הלבן: החל מה־7 באוגוסט, סחורות המיובאות משוויץ לארצות הברית יחויבו במכס בגובה 39% – אחד השיעורים הגבוהים שנקבעו במסגרת גל המכסים האחרון שמוביל הממשל האמריקאי. עבור מדינה המייצאת כשישית מתוצרתה לארה”ב, מדובר במכה כלכלית משמעותית המאיימת לפגוע בשרשרת הערך, באלפי מקומות עבודה ובמרכזיות של שוויץ בתעשייה הגלובלית.

סקירה כמותית: ענפי היצוא המרכזיים – מי צפוי לספוג את הפגיעה הקשה ביותר?
שוויץ, אחת הכלכלות המפותחות והפתוחות בעולם, מייצאת לארה”ב כ־16% מסך תוצרתה, עם דגש חזק על מוצרים כימיים, תרופות, שעונים, תכשיטים, שוקולד, אבני חן ואלקטרוניקה מתקדמת. ענפי השעונים, היהלומים והטכנולוגיה צפויים לספוג את עיקר הפגיעה, במיוחד קבוצות מובילות דוגמת רולקס, Swatch וריצ’מונט, שמניותיהן ירדו בכ־9% ביום ההודעה, לפי נתוני בורסת לונדון.

הערכת כלכלני Capital Economics מצביעה כי פגיעה של 0.6% בתמ”ג השוויצרי עלולה להתרחש כבר בטווח המיידי – וזאת לפני שקלול השפעה אפשרית על מגזר התרופות, שלפי שעה מוחרג מהמהלך. תעשיינים מעריכים כי עשרות אלפי מקומות עבודה בסיכון, בהתחשב בכך שכל פרנק שני בכלכלה השוויצרית נובע מייצוא.

תגובת התעשייה והממשלה: הלם, לחץ – אך גם מקום למשא ומתן
התגובה הראשונית של ארגוני התעשייה, ובראשם Swissmem, הייתה קשה: לדבריהם, ההחלטה “שרירותית”, נטולת בסיס כלכלי רציונלי, ומהווה איום ישיר על עצם קיומן של חברות הייטק ויצוא בענפים קריטיים. ממשלת שוויץ הביעה צער על כך שהממשל האמריקאי בחר בצעד חד־צדדי למרות שיחות אינטנסיביות בתקופה האחרונה, והודיעה כי תמשיך לנסות ולהגיע לפתרון מוסכם – גם על רקע נסיונה של ארה”ב להשיג מהשוויצרים התחייבות להשקעות נוספות.

ראש לשכת המסחר השוויצרית־אמריקאית, ראול סאגאל, מדגיש כי מדובר ב”הלם” – אך מצביע על האפשרות לשינויים של הרגע האחרון לפני כניסת המכס לתוקף. לטענתו, מנוסח הצו הנשיאותי עולה כי מדינות שנמצאות במשא ומתן עם ארה”ב עשויות לקבל הקלות או דחייה, וכי לשוויץ יש חלון זמן קצר לפעול.

מדוע שוויץ קיבלה מכס כה גבוה? ההקשר הבינלאומי והפערים במו”מ
עיתונות כלכלית בשוויץ העריכה שמדינה קטנה ומבוססת, שאינה חברה באיחוד האירופי אך מתחזקת מאזן סחר כמעט מאוזן מול ארה”ב, תזכה למכס דומה לזה שניתן לאיחוד (15%) או לבריטניה (10%). אולם, הדרישה האמריקאית לתוספת השקעות ישירות בארה”ב – דוגמת ההתחייבות האירופית להשקעות של 600 מיליארד דולר, לצד עסקאות אנרגיה גדולות – לא נענתה בשלב זה, אם כי שוויץ הציעה השקעה אפשרית של 150 מיליארד דולר. בנוסף, בממשל טראמפ בחרו להתמקד רק בסחר בסחורות (ולא בשירותים), מה שהוביל לחשבונות סחר לא מאוזנים על אף שמדובר ביחסים מורכבים בין שתי כלכלות בעלות גודל שונה משמעותית.

השפעה שוקית ומוניטרית: ירידת הפרנק, תנודתיות בשוקי ההון
עם התפרצות החדשות, נרשמה ירידה של 0.4% בפרנק השוויצרי מול הדולר – תופעה נדירה על רקע התחזקות המטבע לאורך 2025, כשמשקיעים חיפשו חוף מבטחים במטבע שוויצרי. מגמת הייסוף המהירה שנרשמה השנה (עלייה של 11% מול הדולר מתחילת השנה) העמיקה אתגרי ייצוא, והובילה את הבנק המרכזי להוריד את הריבית לאפס ביוני. סקטור היצוא הפיננסי, ובפרט חברות השעונים והתכשיטים, נמצא בלחץ משולב של התחזקות המטבע, דפלציה מקומית ומכסים חדשים.

דינמיקת מו”מ ועתיד הקשרים: האם יש סיכוי להקלה או ביטול?
למרות האיום החמור, ישנה הסכמה בקרב מנהיגים עסקיים ופוליטיים בשוויץ שמדובר בפתיחה חזקה של עמדות מיקוח – ולא בצעד סופי. טראמפ נודע כנשיא שמשאיר “דלת פתוחה” למשא ומתן, ומבצע שינויים ברגע האחרון. הניסיון עם מדינות כמו יפן, בריטניה והאיחוד האירופי מצביע על כך ששיעור המכס הסופי עשוי לרדת, במיוחד אם תושג התחייבות להשקעות נוספות או פשרה בנושא אנרגיה ויצוא.

יחד עם זאת, ישנה אכזבה ציבורית ועסקית רחבה: לאחר תקופה שבה שוויץ סומנה כ”צופה מהצד” בעימותים גלובליים, היא מוצאת עצמה בלב משבר סחר עם שותפתה המרכזית. המועצה הפדרלית הדגישה כי לא מדובר ב”סוף הדרך”, וציינה כי ערוצי הדיאלוג עם וושינגטון ימשיכו להישאר פתוחים עד הדד-ליין.