הסחר החופשי במשבר: בתי המשפט נלחמים בחזון המכסים של טראמפ
במאי–יולי 2025 עמדו ממשל טראמפ ומדיניות המכסים שלו בפני מבחן משפטי חמור בארצות הברית, בעקבות סדרת תובענות אתגרניות שהצביעו על פגיעה בבלימת סמכותו הנשיאותית באמצעות שימוש בחוק החירום הכלכלי (IEEPA). החלטות בתי המשפט פוצצות את גבולות הכוח הנשיאותי, ויוצרות רה‑שקילה של מדיניות סחר גלובלית ומהלכי ביצוע צדק חוקתי.

רקע ותיאור אירועי הליכים
במקרה המרכזי V.O.S. Selections, Inc. v. Trump, בית משפט הסחר הפדרלי פסק ב־28 במאי 2025 כי מכסי “Liberation Day” שהוטלו עפ”י IEEPA עומדים על היבט שאינו חוקי, מאחר שהשמעת מצבי חירום כלכליים לכאורה אינה מציינת “איומים יוצאי דופן ובלתי שגרתיים” לפי דרישות החוק . מוצא פסיקת הקולגה לבית המשפט ערער על עיקרון שאינו חל על מיסוי לפי חוק IEEPA בעוד שהתערבות החקיקה שמורה לקונגרס.

ביום שלאחר מכן, בית משפט נוסף בוושינגטון (המחוזי) הוציא צו מניעה זמני בתיק Learning Resources נגד טראמפ, בטענה כי IEEPA אינה מעניקה סמכות להטלת מכסים כלליים אלא רק רגולציה צמודה וממוקדת לאיומים ספציפיים. שני ההליכים המחוקקים מהווים חלק מתגובה משפטית נרחבת שכללה תביעות נוספות בשם קבוצות עסקים קטנים ומדינות כמו אורגון, קולורדו וניו־יורק.

עם זאת, בית הדין לערעורים הפדרלי הוציא תיק הסתייגות זמנית שהשעתה את ההחלטה נגד מכסי IEEPA עד להכרעתו בסוגיות המהותיות. עד אז, המכסים ממשיכים לחול במתכונתם הנוכחית.

נתונים כמותיים ומגמות כלכליות
מדו”ח Tax Foundation (יולי 2025) עולה כי אם כל המכסים שהוטלו יישארו בתוקף, שיעור המכס הממוצע על כל הייבוא בארה”ב יעלה לכ־16.8%, והשיעור היעיל – 11.6%, הגבוה ביותר מאז השנייה והשנייה. לפי הדוח, ההכנסות מהמכסים צפויות להגיע ל־2.5 טריליון דולר תוך עשור, והפגיעה בתמ”ג תעמוד על כ־0.8%, עוד לפני שקילת תגובות סחר נגדיות.

במקרה שבו מאסרים בלתי חוקיים במסגרת IEEPA יבוטלו, ההכנסות יקטנו ל־575 מיליארד דולר בלבד במהלך עשור, והפגיעה בתוצר תרד ל־0.2%. לפי הדוח, ההשפעה הממוצעת על משקי־בית תהיה דרמטית – תוספת של כ־1,296 דולר במפלס מסים ב־2025 ו־1,683 ב־2026, לעומת 292 ו־388 דולרים בהתאם אם הורדות המכסים נגזרו כחוק.

ניתוח ביקורתי של המדיניות ושל מגמות השוק
מהלכי טראמפ התקבלו כבעלי פוטנציאל גבוהה של הכנסות המדינה – אך העלות ממרכזי השיווק החזקה והגמשת ייצור מקומי הועט בהשלכות שוק הצרכן. השימוש ב־IEEPA הרחיב את גבולות הכוח הנשיאותי בדרך משפטית שנויה במחלוקת ובלתי ברורה – דבר שצוין בהרחבה בפסיקה ובניתוחים משפטיים כמבשר סכנה בהפרדת רשויות ומצוינות החקיקה.

השאלה הכלכלית המרכזית נוגעת לתועלת נטו של המדיניות: בעוד שחלק מהניתוחים (כולל מחקר אקדמי משנת 2025) מצביע על עלייה של התאגדות עסקים אמריקאיים תחת מכסים, בעיקר מול סין, התגובות הנגדיות של שותפים כמו הקנדה והאיחוד האירופי טרפו את רוב הרווחים – ויש פוטנציאל לאפס תוצאות השפעה חיובית. השפעה גלובלית ניכרת נמצאת במדינות כמו גרמניה, שהחברות הגדולות שלהן צפויות להפסיד מעל מיליארד יורו בשנה בגלל עלויות המס החדשות.

מדיניות טראמפ משתקפת גם כגורם הססני לשותפים כמו קנדה ומקסיקו, שהגישו תלונה לארגון סחר WTO והתאחדו לבנות תכנית “Buy Canadian” ולהתכונן לכלי סחר חלופיים. יחד עם זאת, יש המצביעים על הצלחות מסוימות מבחינת גוביות התקנים – לדוגמה, סיכום שיחות סחר עם יפן, שאולי הפחית מכסים אך נפתח לשווקים חדשים בסכום של עשרות מיליארדי דולרים.

תחזיות לעתיד הקרוב
כעבודת הדיון המשפטית תסתיים בבתי הערעורים הפדרליים, עתידה הכרעה מוחצת. ביולי 2025 מתוכננת השמעת טיעונים בפני ערכאה עליונה בתיק V.O.S. Selections, ההחלטה האם לתמוך בביטול סופי של מי שהטיל את המכסים או להשאירם בתוקף עד להכרעת עליון. אם הפסיקה תעבור לצד העסק האזרחי, ייתכן שתוביל לעיצוב מחדש של גבולות השימוש בסמכויות חירום נשיאותיות בכלכלה ובסחר.

בנוסף, הקונגרס פועל בכיוון החקיקה – חוק Trade Review Act של 2025 דורש דיווח והיתכנות קונגרסאית להטלת מכסים ובעיקר הגבלת השימוש שהם מעבר ל־60 יום ללא אישור מפורש של הקונגרס. אם החוק יאושר, הוא יגביל נטיה עתידית של נשיאים להשתמש ב־IEEPA למטרות מגזריות או כלל־כלכליות.

סיכום
במהלך השנים האחרונות, השימוש הנרחב של ממשל טראמפ בכוחו הנשיאותי להטיל מכסים על סמך חוק חירום IEEPA עורר גל של פעולות משפטיות ואתגרים חוקתיים. הפסיקה פוטרת חלק מהמדיניות הפדרלית כלא חוקית, משדרת הודעה ברורה על תקרת סמכות הנשיאות ומחדדת את הצורך בהפרדה תקינה בין רשויות. לצד נתונים כספיים המעידים על הפסדים כלכליים משמעותיים והתנגדות שוק צפויה, ברור כי המגמה המשפטית תוביל לרה‑בחינה יסודית של תפקיד המבנה החוקתי בקביעת מדיניות פיתוח כלכלית וסחר חוץ.