במאה ה – 19 זהב היה הסטנדרט לפיו בוצעו עסקאות בין לאומיות. מזה כ – 100 שנים שהדולר נחשב למטבע הרזרבה הבינלאומי (Reserve currency), לטוב ולרע.
ב – 28/8/22 פורסם מאמר בעיתון הכלכלי האמריקאי המוביל הפיננשיאל טיימס (Financial Times) תחת הכותרת “העולם שאחרי הדולר מגיע” (“A post-dollar world is coming”). מחבר המאמר הוא רוצ’יר שארמה, כיום יו”ר רוקפלר אינטרנשיונל, ובעבר אסטרטג גלובלי ראשי של בית ההשקעות מורגן סטנלי. המאמר נכתב על רקע עלייתו של הדולר לרמתו הגבוהה ביותר מזה 20 שנה והוא מטיח ביקורת נוקבת כנגד מי שטוענים שהדולר ימשיך להיות המטבע המרכזי בעולם, ולכן ימשיך להתחזק, פשוט משום שאין ברירה אחרת. 

ייתכן שערך הדולר קרוב לרמתו הגבוהה ביותר

בעת הזו, כמו במדינות רבות בעולם, גם בארה”ב האינפלציה גואה והפדרל רזרב מגיב בהידוק המדיניות המוניטרית. במרץ 2022 ביצע הפדרל רזרב את העלאת הריבית הראשונה שלו מזה שלוש שנים ובתוך חמישה חודשים ביצע שלוש העלאות נוספות. בסך הכול הריבית הבסיסית במשק האמריקאי עלתה ב – 2.25% בתוך פחות מחצי שנה וההערכה היא שעליות נוספות בדרך.
בדרך כלל כאשר בנק מרכזי מעלה את הריבית המטבע המקומי מתחזק אל מול מטבעות אחרים. זאת משום שריבית גבוהה יותר מושכת משקיעים זרים וכך גובר הביקוש למטבע וערכו עולה. כך קורה גם לדולר אולם שארמה מדגיש במאמר שכתב כי ערכו של הדולר מול מטבעות מובילים אחרים הוא כ – 20% יותר מזה של הרמה ארוכת הטווח שלו. 

שארמה מסביר כי לערך הדולר מחזורים בני שבע שנים לערך, הדולר נכנס לשנה ה – 11 של התחזקות ולכן יש להניח שערכו יתחיל לרדת בקרוב. בנוסף, ערכו של מטבע נוטה לרדת כאשר מתעורר ספק ביכולתה של המדינה המנפיקה אותו לעמוד בתשלומי החזר ההלוואות שנטלה. החוב של ארה”ב עומד על כ – 18 טריליון דולרים, כ – 73% מהתמ”ג האמריקאי. ישנם סימנים לכך שהכלכלה האמריקנית נכנסת לתקופה בה היא תצמח לאט יותר מכלכלות גדולות אחרות והדולר עתיד לסבול מכך. 

אם הדולר ייחלש מאוד הוא יאבד את מעמדו כמטבע הרזרבה הבין לאומי

מאז המאה ה – 15 מטבעות של חמש מעצמות הפכו למטבע רזרבה בין לאומי. כל מטבע כזה החזיק מעמד כמטבע הרזרבה הבין לאומי למשך 94 שנים בממוצע. הדולר משמש מטבע הרזרבה הבין לאומי כבר למעלה ממאה שנים. חשוב לזכור שישנן כלכלות גדולות נוספות שהמטבעות שלהם נחשבים יציבים מספיק כדי לשמש כמטבע רזרבה בין לאומי. כך למשל הרנמינבי (או היואן) הסיני, הין היפני, האירו של מדינות האיחוד האירופי, הדולר הקנדי, הדולר האוסטרלי והפרנק השוויצרי. בשנת 2001 מטבעות כאלה היוו 2% מרזרבות הכספים בעולם, נכון לשנת 2022 הם מהווים 10%.
ייתכן שהעולם יעבור תקופה בה לא יהיה מטבע רזרבה בינלאומי אחד אלא סל של מטבעות. כבר היום מדינות בדרום מזרח אסיה משלמות זו לזו ישירות ונמנעות מהמרת תשלומים לדולרים. 

הכלכלה האמריקנית תסבול 

כמטבע הרזרבה הבין לאומי הדולר תמך בהפצת שיטת המשטר הדמוקרטית ברחבי הגלובוס וכפועל יוצא כלכלות רבות צמחו והעולם ידע עידן של שפע. עם זאת היו גם משברים גלובליים שנבעו מהשפעה חזקה של הכלכלה האמריקאית, כך למשל משבר הסאב פריים שהחל בארה”ב והתפשט למדינות רבות נוספות. 

בעולם פוסט דולרי האמריקנים יאלצו להשלים עם יכולת פחותה להזרים עושר לכיסם. דולר שאינו נהנה מביקוש גבוה יגרום להיחלשות שוק העבודה שבעשורים האחרונים שימש עמוד התווך של הכלכלה האמריקנית. ללא מטבע מקומי המשמש מטבע רזרבה בין לאומי האמריקאים כבר לא יוכלו להשית עלות של רפורמות מקומיות על כתפי הציבור ברחבי העולם.