האינפלציה הגואה בארה”ב ובאירופה (וגם בישראל) כבר שלחה את ה-FED ואת בנק ישראל להעלות את הריבית המרכזית בצורה חדה מהצפוי וביחס לתקופות עברו. בגוש האירו, לעומת זאת הכריז הבנק האירופי (ECB) רק בשבוע שעבר (21.7) על העלאת ריבית לראשונה מזה 11 שנים במסגרת קבלת ההחלטות בנוגע למדיניות המוניטרית. מה הקשר בין אינפלציה לריבית? על המגמה הכללית בעולם והשינוי במדיניות של הבנק האירופי – המשיכו לקרוא.

על הקשר בין אינפלציה לריבית

האינפלציה, עלייה של רמת המחירים בשוק, שוברת שיאים. בארה”ב מדד המחירים לצרכן עלה ב-9.1% ב-12 החודשים האחרונים. בבריטניה האינפלציה עומדת על 9.4%, בקנדה 7.7% ובישראל 4.4%. המשמעות היא שחיקה של הכסף עקב ירידה בכוח הקנייה שלו בהתאם לשיעור האינפלציה.

במסגרת המדיניות המוניטרית (מונח במקרו כלכלה שמתאר את ניהול המשתנים הנומינליים בשוק) בנקים מרכזיים רואים בריבית ככלי להפחתת אינפלציה. ככלל יעד האינפלציה של הכלכלות המערביות הוא 1%-3%. כלומר, אינפלציה נמוכה שמעידה על ביקוש גבוה מן ההיצע המעודד צמיחה קבועה במשק. רמה גבוהה של אינפלציה פוגעת בצרכנים, פוגעת בצמיחה והיא מביאה ללחצים פוליטיים על הממשלות המכהנות מפני שהיא פוגעת בשכבות רבות באוכלוסייה.

על קצה המזלג, הריבית המרכזית היא הבסיס ממנה נגזרות שאר הריביות במשק. ריבית מרכזית עולה מקטינה את התמריץ לנטילת הלוואות ואת הצריכה הפרטית בהתאם. היא מקטינה בעקיפין את הביקוש ולכן שיעור המחירים הכללי אמור לרדת בהתאמה. ריבית גבוהה עלולה להביא למיתון ולגרום לחוסכים להשקיע את כספם בתוכניות חיסכון של ריבית חסרת סיכון (פיקדונות בבנקים, למשל) במקום בעסקים ובכלכלה המקומית.

לאחר שנים ארוכות של ריבית נמוכה עד אפסית ושיעורי אינפלציה נמוכים גם כן, האינפלציה כאמור מרימה את ראשה. בעקבות כך רוב הבנקים המרכזיים בעולם המערבי החלו בתהליכי העלאת ריבית על מנת לרסן את עליית המחירים בזהירות ובניסיון שלא לפגוע בצמיחה הכללית או להיקלע למיתון.

עיקרי הדו”ח האירופי ושינוי המדיניות

לעומת כלכלות מפותחות אחרות ועל אף שיעורי האינפלציה הגבוהים, בגוש האירו החליטו שלא להעלות את הריבית עד לישיבה ה-ECB האחרונה שפורסמה ביום חמישי האחרון (21.07.22). נכון להיום הריבית באירופה היא שלילית (0.5%-), מצב חסר תקדים במשך השנים האחרונות. הסיבה העיקרית היא צמיחה נמוכה באירופה וריבית שלילית אמורה לתמרץ ולעודד השקעות וצריכת מוצרים על פני חיסכון בפיקדונות.

אלה עיקרי הדו”ח מהישיבה המוניטרית האחרונה של הבנק המרכזי האירופי:

• הריבית המרכזית בגוש האירו תעלה ב-0.5% לרמה של 0%, לראשונה מזה 11 שנים.
• המטרה היא להחזיר את שיעור האינפלציה ברמה השנתי ל-2% בטווח הזמן הבינוני.
• התחזית היא כי שיעור האינפלציה ב-2020 יגיע בחישוב שנתי לכ-6.8% ול-3.5% ב-2023 ורק ב-2024 יתייצב סביב 2%.
• בשלב זה האינפלציה גבוהה מהתחזיות, גם בניכוי מחירי האנרגיה והמזון שהושפעו מהותית מהפלישה הרוסית לאוקראינה.
• התחזית בגוש האירו היא לצמיחה שנתית של 2.8% ב-2022 ו-2.1% בשנתיים העוקבות לה. מדובר בהנמכת תחזית הצמיחה לעומת הדו”ח הקודם.
• הבנק ישיק תכנית רכישות אג”ח חדשה כדי להבטיח את היציבות של מדינות חלשות כלכלית בגוש ולמנוע את עליית תשואות האג”ח בעקבות ההאטה בצמיחה הצפויה כתוצאה מהעלאת הריבית שעלולה להוביל בהמשך גם למיתון.

סיכום

העולם מתחיל להתרגל לשנים של ריביות עולות ובאירופה החליטו להצטרף למגמה. המחירים בעולם המפותח עולים והם מושפעים מהפלישה הרוסית, משיבושי הקורונה בשרשרת ההספקה הגלובלית ולהתפטרות של עובדים רבים שלא חזרו למקומות עבודותיהם לאחר שנות הקורונה.

הלחצים האינפלציוניים לא מותירים הרבה ברירות למקבלי ההחלטות והם מעלים את הריביות המרכזיות במטרה לרסן את האינפלציה ולנסות שלא להיקלע למיתון. את הפסימיות כבר ניתן להרגיש בשוקי ההון שמתחילת השנה ירדו באחוזים ניכרים ולראות בהנמכות תחזיות הצמיחה של הכלכלות הגדולות בעולם, במה שמשקף את תום שנות הריבית האפסית.