בנובמבר 2020 נבחר ג’ו ביידן להיות הנשיא ה – 46 של ארה”ב. הוא נכנס לתפקידו לאחר ארבע שנות כהונה של דונאלד טראמפ בבית הלבן.

אם השנים של טראמפ התאפיינו במדיניות מבלבלת, גחמנית ואגרסיבית – ביידן נכנס לתפקיד כשהוא נחוש להוכיח כי כוונותיו טובות.

בעיצומה של מגיפת הקורונה, כשהשפעות החיסונים רק החלו להימדד, מודיע ביידן כי הוא מתכנן חבילות סיוע נדיבות במיוחד להתאוששות השוק מהמשבר.

כך, כבר ב – 15 בינואר אושרה חבילת הסיוע הראשונה של ביידן, בשווי כולל של כ – 1.9 טריליוני דולרים. עוד חבילת סיוע בהיקפים לא מאוד שונים אושרה רק חודש אחד אחר כך ולאחר מכן חבילת הסיוע השלישית אושרה במרץ, גם היא בהיקפים דומים.

מעבר לחבילות הסיוע שסיפקו קצבאות למפוטרים ולמי שאיבדו את עבודתם, סיוע לארגונים קטנים ועוד – הפדרל ריזרב רכש אג”ח, בעיקר אג”ח ממשלתיות אבל לא רק, בסכומים חודשיים של כ – 120 מיליארדי דולרים לעידוד הצמיחה במשק.

בתחילת דצמבר, כשהתפרסמו גם בארה”ב וגם בבריטניה שיעורי העליות במדד וניכר כי הן עקפו את התחזיות, הבנקים המרכזיים של שתי המדינות הגיבו באופן מיידי.

הן עשו כן מפני שברור וידוע הוא, כי בתקופה כזו של יציאה ממשבר חריף, תתאפיין ממילא בעלייה בביקושים והוצאה לאור של ביקושים כבושים שלא מומשו בתקופה הארוכה של הקורונה.

עליות מחירים ואינפלציה יהיו תופעה צפויה ומוכרת לאחר תקופה כזו של סגרים והאטה – אולם חבילות הסיוע שהוזרמו למשק, צפויות להפריע לתהליך החזרה לאיזון המובל על ידי הכוחות הטבעיים המחפשים שיווי משקל.

העלאת ריבית ככלי לעצירת האינפלציה

אחת ההתערבויות היעילות להאטת קצב עליית המחירים היא העלאת “מחיר הכסף”, היא הריבית, על מנת להפוך את ההוצאות יקרות יותר ואת ההשקעות אטרקטיביות יותר.

ואכן, מעבר לצמצום מיידי בהזרמת כספים לשוק האג”ח באמריקה, שמענו על שלוש העלאות ריבית מתוכננות במהלך שנת 2022, ועוד שתיים בשנת 2023 ושתיים בשנת 2024.

בבריטניה, לעומת זאת, לא המתינו עם ביצוע התכנית ומייד לאחר שגילו כי קצב העלייה במחירים (כ – 5.4% מאז תחילת השנה, הרבה מעבר לרמות המאוזנות של עליית מחירים בריאה) חורג מהקצב הצפוי – העלה הבנק המרכזי את הריבית משיעור של 0.1% לשיעור של 0.25%.

מי מהמדינות צפויה להצליח יותר לעצור את גל האינפלציה הממשמש ובא?

על פי תחזיות, שתי המדינות לא יצליחו לייצר איזון על ידי ההתערבות והעלאת הריבית.

הציפיות לאינפלציה בארה”ב לא מגיבות בקצב הרצוי לאחר הודעת הפד על העלאת ריבית וצמצום הזרמות הכספים למשק, ומאידך בבריטניה ישנם מדדים שמצביעים על אפשרות למיתון עמוק.

ניראה שבריטניה, שהשנים האחרונות ממש לא עשו לה טוב עם הברקזיט, מספר החלטות עגומות בנוגע לכניסות ויציאות מסגרים, כמובן הזן הבריטי של הקורונה, ועוד השפעות קשות, נמצאת בתוך סחרור של יציאה מאיזון עם תגובתיות יתר של משקיעים ושוק תנודתי עם מדד פחד גבוה.

מה כן יכול לעזור במניעת אינפלציה?

כשאנחנו בוחנים את ההיסטוריה של הכלכלה, אנחנו רואים שתהליכים אינפלציוניים הם טבעיים לאחר שנתיים של האטה.

האינפלציה תגרום לעליית מחירים, לשחיקה של המשכורות, לעלייה בהשקעות ובחסכונות וליותר פערים סוציו-כלכליים בחברות השונות, ובסופו של יום, בהתערבות מדודה של הבנקים המרכזיים, היא תתכנס לקראת איזון כנראה.

הכוחות המשמעותיים ביותר שישפיעו על מדדי המחירים יהיו כוחות השוק, היצע מול ביקוש, כך שלמשל אם משבר האנרגיה והעלייה במחירי האנרגיה יימשך, אם הקושי בתובלה שיגרום חוסרים בהיצע של חומר גלם ומוצרים יימשך – גל עליות המחירים ימשיך והתערבויות יתקשו למתן אותו, כך על פי הצפוי.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.