בזמן ששווקי ההון מציגים תנודתיות גוברת, מגזר אחד בולט בפעילותו היציבה והעקבית – חברות ענק שמחזירות למשקיעים הון בהיקפים עצומים דרך רכישות חוזרות של מניות. על פי נתונים שהוצגו באינסטגרם של alerts, עשר החברות המובילות במדד S&P 500 ביצעו במהלך 12 החודשים האחרונים רכישות חוזרות (buybacks) בהיקף של מעל 430 מיליארד דולר במצטבר, עם הובלה מובהקת של אפל (AAPL) שסיפקה נתון חסר תקדים: רכישות בשווי 107 מיליארד דולר בשנה אחת בלבד.

האם מדובר באסטרטגיית תגמול למשקיעים, גישה לצמצום היצע המניות או ניסיון לריסון תנודתיות? נבחן את הנתונים, המגמות והמשמעויות הכלכליות האסטרטגיות של תופעה זו.

ניתוח כמותי: אפל בראש, הבנקים לא נשארים מאחור
הנתונים מתייחסים לשווי הרכישות החוזרות שביצעו החברות במהלך השנה האחרונה (TTM – Trailing Twelve Months). בראש הרשימה נמצאת אפל עם סכום מרשים של 107 מיליארד דולר. אחריה גוגל (GOOG) עם 62 מיליארד דולר, ולאחר מכן Nvidia עם 47 מיליארד דולר. שלוש החברות המובילות לבדן אחראיות לכמעט מחצית מהיקף הרכישות בטבלה.

מטא (META) מצטרפת לרביעייה הראשונה עם 43 מיליארד דולר, ואליה מצטרפים גם JPMorgan Chase עם 24 מיליארד, אקסון מוביל (XOM) עם 21 מיליארד, Visa עם 19 מיליארד, מיקרוסופט (MSFT) עם 18 מיליארד, וולס פארגו עם 17 מיליארד וכמובן Chevron עם 16 מיליארד.

בסך הכול, העשירייה הראשונה בלבד החזירה למשקיעים מעל 430 מיליארד דולר בשנה – סכום עצום המעיד על עוצמה פיננסית, אך גם על בחירה מובהקת של החברות להשקיע בעצמן ולא בחלופות כגון רכישות, מחקר ופיתוח או דיבידנד.

Buybacks: בין עוצמה פיננסית לניהול סיכונים
רכישה חוזרת של מניות היא פעולה שבאמצעותה החברה קונה את מניותיה שלה מהשוק הפתוח. התוצאה הישירה היא ירידה במספר המניות הסחירות, דבר שמעלה את הרווח למניה (EPS) ויכול להוביל לעלייה בערך המניה בשוק. אסטרטגיה זו נתפסת פעמים רבות ככלי לתגמול עקיף למשקיעים, במיוחד בתקופות שבהן דיבידנד אינו מועדף מסיבות מס.

אך במקביל לכך, יש הבדל בין רכישות חוזרות שמבוססות על עוצמה אמיתית – קרי, מזומנים זמינים ותחזיות הכנסות יציבות – לבין רכישות שנועדו למסך בעיות תזרימיות או להסתיר חולשה ברווחיות. חברות רבות משתמשות ב-buybacks כדי ליצור מצג של שיפור בביצועים, גם כאשר ההכנסות אינן גדלות או כאשר שולי הרווח נשחקים.

מה עומד מאחורי כל חברה ברשימה?
אפל מובילה את הטבלה באופן מובהק, עם סכום כמעט כפול מהחברה השנייה. החברה צברה בקופתה מעל 160 מיליארד דולר במזומן נכון לתחילת 2025, ואין לה לחץ מיידי להוצאות הון גדולות, דבר שמאפשר לה למקד מאמצים בהחזר הון לבעלי המניות. אפל גם שומרת על שיעורי רווחיות גבוהים במיוחד, דבר שמאפשר לה להגדיל את הרכישות גם בתקופות של האטה בצריכה.

גוגל ונבידיה מיישרות קו עם מגזר הטכנולוגיה, אך לכל אחת מהן סיפור שונה. בגוגל, הרכישות משקפות את המעבר לפעילות ממוקדת רווחיות (לאחר גלי פיטורים והתייעלות), ואילו בנבידיה הן מייצגות תגובה לצמיחה יוצאת דופן ברווח הנקי של החברה בעקבות גל ה-AI הגלובלי.

מטא ממשיכה את המגמה שהתחילה עוד ב-2023, עם גידול עצום ברווחיות ובמזומנים כתוצאה מהתמקדות ביעילות תפעולית תחת מדיניות ה-“Year of Efficiency” של מארק צוקרברג.

גם בתחום הבנקאות – JP Morgan ו-Wells Fargo מראים שבנקים אמריקאיים יודעים להחזיר הון בגדול בתקופות של רווחיות חזקה, במיוחד על רקע סביבת ריבית גבוהה שמיטיבה עם הכנסות מריבית נטו (NII).

הניגוד בין השקעות בצמיחה לרכישות חוזרות
בקרב המשקיעים ישנה מחלוקת ארוכת שנים סביב השאלה האם רכישות חוזרות הן שימוש מיטבי בהון פנוי של חברות. מצד אחד, הן נתפסות כהצהרת ביטחון – שהחברה סבורה שמניותיה זולות או לפחות מוערכות פחות מערכן הפנימי. מצד שני, רכישות אלה עלולות להצביע על כך שאין לחברה מספיק הזדמנויות השקעה מהותיות להרחבת פעילותה.

למשל, חברות כמו מיקרוסופט, שמקיימת במקביל רכישות חוזרות והשקעות ענק בענן וב-AI (דרך OpenAI), נחשבות לחריגות בנוף – הן מסוגלות לשרת שני כיוונים במקביל. לעומתן, חברות כמו Chevron או ExxonMobil עשויות לבחור ב-buybacks כהעדפה על השקעות תשתית יקרות או הרחבת שדות חדשים, במיוחד לאור אי-ודאות רגולטורית בתחום האנרגיה.

מגמות לעתיד: האם הרכישות ימשיכו לגדול?
הריבית הגבוהה בארה”ב מעלה את המחיר של גיוס חוב חדש, אך מצד שני מחזקת את החברות שכבר מחזיקות בקופת מזומנים מרשימה. המשמעות היא שהמגמה הנוכחית של רכישות חוזרות – בעיקר על ידי חברות גדולות ורווחיות – צפויה להימשך גם במחצית השנייה של 2025.

הסביבה המאקרו-כלכלית תכריע: אם הפד יתחיל להוריד ריבית, ייתכן שנראה מעבר הדרגתי להשקעות צמיחה ו-M&A. עם זאת, כל עוד הריבית שומרת על רמות של 4% ומעלה, חברות יעדיפו להחזיר הון ולהציג תשואה מיידית למשקיעים.

שיקולי ESG וביקורת רגולטורית
בשנים האחרונות עולה ביקורת ציבורית ורגולטורית כלפי חברות שמבצעות רכישות חוזרות בהיקפים גבוהים, במיוחד כאשר הן נעשות בצמוד לקיצוצים בכוח אדם או הימנעות מהשקעה בתשתיות. מחוקקים בארה”ב אף העלו הצעות חוק להגבלת היקפי ה-buybacks או מיסוי ייעודי, דבר שעלול לשנות את הדינמיקה בשנים הקרובות.

משקיעים מוסדיים, בעיקר קרנות ESG, בוחנים את השאלה האם הרכישות משרתות את כלל בעלי העניין – עובדים, קהילה, ספקים – ולא רק את בעלי המניות. בהקשר זה, חשוב לעקוב אחר האופן שבו חברות מסבירות את הבחירה באפיק זה ולבחון האם היא מלווה במדיניות שקופה והוגנת.