לפני שנים ספורות ניתן היה למצוא יועצי השקעות בכל סניף בנק. יועצים כאלה שמחו לעזור למי מבין לקוחות הבנק אשר היו מעוניינים בסיוע בכל הקשור לניהול השקעותיהם. לעיתים היו אלה לקוחות עם תיקי מניות גדולים בהיקף של כמה מיליונים ופעמים אחרות בלקוח עם כמה אלפי שקלים פנויים אותם היה מעוניין להשקיע בקרן נאמנות כזו או אחרת במקום לסגור לפיקדון קצר מועד (פק”מ) בחשבון הבנק. כיום כבר אין יועצי השקעות בכל הסניפים, היועצים יושבים במרכזי ייעוץ ומספרם הכולל צומצם מאוד. בנוסף, עבור הפריווילגיה לקבל שירות מיועץ השקעות דורשים חלק מן הבנקים סכומי מינימום להשקעה העשויים לנוע בין 100,000 ל- 500,000 שקלים. 

רפורמת הייעוץ הפנסיוני שלא התרוממה

אחד היתרונות הגדולים של הבנקים המסחריים הוא שסניפים שלהם נמצאים במרחק נגיש כמעט מכל אחד ואחת מאתנו. המדינה ביקשה לנצל יתרון זה על מנת להטיל על הבנקים את תפקיד הייעוץ במגוון תחומים של חיסכון והשקעה, בעיקר לטווח ארוך ולקראת גיל הפרישה. רפורמת בכר, שבוצעה לאור מסקנות “ועדת בכר” אשר יושמו בסדרת חוקים שנכנסו לתוקפם באוגוסט 2005, נועדה להגביר את התחרות בשוק ההון הישראלי. הרפורמה הוציאה את הבנקים המסחריים מפעילות של ניהול השקעות, הקטינה את כוחם וחיסלה שורה ארוכה של ניגודי עניינים במערכת הפיננסית. הכוונה הייתה להוציא מידי הבנקים את ייצור קופות הגמל וקרנות הנאמנות ולהפוך אותם ליועצים של הציבור, בתמורה לעמלות הפצה. כיום כבר אפשר לקבוע בוודאות, רפורמת הייעוץ הפנסיוני לא התרוממה מעולם ובתחום ייעוץ ההשקעות נראה שהבנקים זנחו אט אט את התפקיד שנועד להם תוך שהם מצמצמים את מספר היועצים ומקשים את הגישה אליהם. 

השלב הראשון – ריכוז היועצים במרכזי ייעוץ ייעודיים 

אחד השינויים הראשונים שעשו הבנקים בתחום ייעוץ ההשקעות כתוצאה מרפורמת בכר היה הוצאת יועצי ההשקעות מן הסניפים וריכוזם במספר מרכזי ייעוץ. כך למשל בנק הפועלים פתח 15 מרכזים כאלה כאשר מי שרוצה פגישה עם יועץ השקעות נדרש לתאם ולהגיע למרכז כזה. בבנק טענו שהשינוי נעשה על מנת לאפשר ליועצים לעבוד בסביבה מקצועית יותר. לבנק לאומי כיום 8 מרכזי ייעוץ כאלה, לבנק דיסקונט 20 ואילו הבנק הבינלאומי ובנק מזרחי טפחות השאירו את היועצים בסניפים. 

ייעוץ השקעות מטעם הבנקים – רק לבעלי ממון

שינוי נוסף שניכר היטב באופן התנהלות הבנקים בכל הקשור לייעוץ השקעות הוא התליית השירות בזמינות של סכום נכבד להשקעה. אם בעבר ניתן יהיה לקבל ייעוץ להשקעות גם כאשר הסכום בו היה מדובר היה בן כמה אלפי שקלים בלבד להקמת תיק השקעות מאפס, כיום הסכום הנדרש רק על מנת להיפגש עם יועץ השקעות נע בין 100,000 אלף ל – 500,000 שקלים. כך למשל בקשה לבנק מזרחי טפחות לקבל ייעוץ השקעות ל – 50,000 שקלים נענתה בהמלצה להפקדה בפיקדון. כאשר מתעקשים מקבלים הסבר לפיו באופן עקרוני פגישות ייעוץ להשקעות נקבעות ללקוחות עם סכום של 100,000 שקלים לפחות אולם לעיתים ניתן לפגוש יועץ גם עם סכום נמוך יותר ובתנאי שיש ללקוח נכסים נוספים בבנק. גם בבנק דיסקונט הסף עומד על 100,000שקלים, בבנק הבינלאומי על 150,000 ₪ הפועלים דרושים 100,000 שקלים להשקעה או 500,000 ₪ בכסף נזיל. כאשר מגיעים לפגישת הייעוץ במרכז הייעוץ להשקעות עם סכום של 50,000 שקלים בלבד – מקבלים המלצה לבנות תיק השקעות דיגיטלי המשקיע במדדים (בדמי ניהול מכובדים). 

יועצי השקעות פרטיים

במדינות רבות אין כלל יועצי השקעות במערכת הבנקאית המסחרית. מי שזקוק לייעוץ כזה פונה ליועצי השקעות פרטיים, שוק מפותח במסגרתו ניתן לקבל ייעוץ מיועצים בעלי רישיונות שונים, להם התמחויות פיננסיות מגוונות. נראה שגם בישראל מתפתח תחום זה של ייעוץ השקעות פרטי, כיום ניתן לבחור במוצרים של בתי השקעות או לפנות למשווקי השקעות, חשוב לבדוק מה סוג הרישיון של בעל המקצוע בו נעזרים ולקחת בחשבון אפשרות שיש להם אינטרסים נוספים מעבר לשירות שהם מעניקים לכם. נכון לעת הזו פועלים בישראל גם קבוצה מצומצמת של יועצי השקעות פרטיים עצמאיים שמעמדם זה מאפשר להם להעניק שירות אובייקטיבי לחלוטין.  

רוני מור

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר