נשיא ארה”ב לשעבר דונלד טראמפ חזר למרכז הבמה הכלכלית, כשהוא מאיים בהטלת מכס נוסף של 10% על כל מדינה ש”תומכת במדיניות האנטי-אמריקאית של מדינות בריקס”. הודעה זו, שהגיעה ערב פגישת פסגת בריקס בריו דה ז’ניירו, מעוררת סערה בשווקים ומחדדת את המתיחות בין וושינגטון לגוש המדינות המתפתחות שמנסה לאתגר את ההגמוניה האמריקאית. ברקע: חשש גובר מפני גלים חדשים של פרוטקציוניזם גלובלי, שינוי במבנה יחסי הכוחות, ואיום ממשי על שרשראות האספקה הבינלאומיות.

בריקס כמוקד אתגר לסדר הכלכלי הישן

קבוצת בריקס, הכוללת כיום את ברזיל, רוסיה, הודו, סין, דרום אפריקה, ערב הסעודית, מצרים, איחוד האמירויות, אתיופיה, אינדונזיה ואיראן, ממצבת את עצמה כפורום גיאו-פוליטי שמטרתו לערער על הסדר הבינלאומי בהובלת המערב. בשנים האחרונות גובר שיתוף הפעולה הכלכלי, הפוליטי והחברתי בין המדינות החברות, מתוך מגמה מוצהרת “להגביר את השפעת הדרום הגלובלי” ולחזק מנגנונים כלכליים שיאתגרו את הדומיננטיות של הדולר ושל מוסדות פיננסיים מערביים.

בפגישת הפסגה בריו דה ז’ניירו הדגישו מנהיגי הגוש את התנגדותם למכסים האמריקאיים. בהצהרה משותפת הזהירו מפני “צעדים פרוטקציוניסטיים חד-צדדיים שאינם מוצדקים”, תוך רמיזה ברורה למדיניות טראמפ, והתריעו כי התפשטות מגבלות סחר עשויה לפגוע בצמיחה העולמית ולהחריף פערים קיימים.

ניתוח כמותי: היקף הסחר וההשפעה הצפויה

הודעתו של טראמפ קובעת שמדינות שיתמכו במדיניות בריקס, או יתיישרו עם עמדות אנטי-אמריקאיות, יחויבו במכס נוסף של 10% – תוספת משמעותית למכסים המוכרזים, שאמורים להיכנס לתוקף באוגוסט. נכון לשנת 2024, מדינות הבריקס והשותפות הפוטנציאליות אחראיות על למעלה מ-30% מהתוצר העולמי, ונתח דומה מהסחר הבינלאומי. ההשפעה הישירה של מכסים כאלה עשויה להסתכם במיליארדי דולרים בשנה, ולגרור עליות מחירים, שינויי מסלולי סחר ומעבר לייצור מקומי.

המכסים שנחשפו לראשונה באפריל היו אמורים להיכנס לתוקף ב-9 ביולי, אך נדחו ל-1 באוגוסט, מה שמאפשר למדינות לנהל מו”מ עם וושינגטון במטרה להימנע מהחמרה נוספת. שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט הבהיר כי לא צפויים דחיות נוספות: “זה הזמן שבו זה קורה – כל מדינה תצטרך להחליט את דרכה”. המשמעות היא חוסר ודאות מתמשך עבור שותפות הסחר של ארה”ב, במיוחד מדינות שמנסות לאזן בין גושי הכוח.