שיא חדש במלחמת הסחר – האם המכסים יכניסו את השווקים לסחרור נוסף?

שבוע עמוס במיוחד עבר על הממשל האמריקאי, כאשר נשיא ארה”ב דונלד טראמפ חתם על סדרת צווים להטלת מכסים משמעותיים על סחורות מברזיל, קנדה, סין ומדינות נוספות, בסכומים מצטברים של עשרות מיליארדי דולרים. צעדים אלה, שלוו בהצהרות פומביות ובהסברים כלכליים ופוליטיים, הציבו את וושינגטון בלב סחרור עולמי – שבו כל תזוזה אמריקאית זוכה לתגובה מידית מצד שותפות הסחר המרכזיות. מעבר להשפעה על הכלכלה האמריקאית, המהלך של טראמפ עשוי להגדיר מחדש את כללי המשחק הגלובליים ולהביא לגל של חוסר ודאות פיננסית בשווקים.

מיליארדי דולרים – רווחים תקציביים ומלחמות תגמול

הצו הנשיאותי החדש כלל העלאת מכסים של 50% על ייבוא מברזיל (שייכנס לתוקף ב-1 באוגוסט), 35% על קנדה, ומכסים נוספים בדרגות שונות על מוצרים ממדינות רבות, כולל סין, יפן, דרום קוריאה, ומדינות נוספות במזרח ובאירופה. לפי נתוני משרד האוצר האמריקאי, ההערכה היא שהמהלך יכניס לקופת המדינה עשרות מיליארדי דולרים בשנה – נתון חריג לכל קנה מידה מודרני.

בנוסף, בשיחות סגורות עם אנליסטים בוול סטריט, צוינו סכומים שמוערכים בכ-20 עד 40 מיליארד דולר בשנה – תלוי בתגובת השווקים וברמת היבוא בפועל. עם זאת, כל תגובת נגד – כפי שהוצהרה כבר על ידי ברזיל, קנדה, סין והאיחוד האירופי – צפויה לגרור גלי מכסים נוספים ולהעמיק את הקונפליקט.

מדיניות כלכלית – נימוקים, שיקולים ותגובות ראשונות

טראמפ נימק את המהלך בשתי טענות עיקריות: הראשונה – מאבק בגירעון הסחר האמריקאי, והשנייה – הענשת מדינות על מה שמוגדר כ”יחסי סחר לא הוגנים” או פגיעה באינטרסים פוליטיים ומשפטיים אמריקאיים (דוגמת עמדות ברזיל כלפי הנשיא לשעבר בולסונארו).

הממשל הדגיש כי המכסים החדשים יגרמו ל”השוואת תנאי המשחק” ויגבירו את התחרותיות של היצרנים האמריקאים. אך מומחים כלכליים ובכירי ענף הסחר טוענים כי העלויות בפועל על הצרכן האמריקאי צפויות לעלות, וכי אין ודאות שהמהלך אכן יצמצם את הגירעון המסחרי.

כך למשל, למרות שהבית הלבן טוען לגירעון סחר חמור מול ברזיל, בפועל, נתוני משרד הסחר מצביעים על עודף סחורות אמריקאי מול ברזיל (7.4 מיליארד דולר עודף ב-2024).

גם ההסבר שמהלך זה יעודד השקעות חוזרות בארה”ב זכה לביקורת: מגזרי התעשייה האמריקאים תלויים רבות בייבוא חומרי גלם, מתכות, חלקי חילוף וטכנולוגיה – כל העלאה של מכסים צפויה להתגלגל בסופו של דבר לייקור עלות הייצור, ולפגוע בכושר התחרות של עסקים קטנים ובינוניים.