אלעד גלר

כלכלה קיינסיאנית היא זרם כלכלי שפותח על ידי הכלכלן הבריטי ג’ון מיינארד קיינס (ומכאן שמה). הכלכלה הקיינסיאנית מהווה את היסודות למאקרו כלכלה שכן לפי תורה זו לעיתים קרובות אי אפשר להשוות בין תהליכים כלכליים המתחוללים במשק בית בודד לאלה המתרחשים בסדר גודל רחב הרבה יותר (כלכלת המדינה או האזור למשל).

במהלך השפל הגדול של שנות ה – 30, התיאוריה הכלכלית הקיימת לא הייתה מסוגלת להסביר את הסיבות לקריסה הכלכלית העולמית הקשה או לספק פתרון הולם למדיניות ציבורית לעידוד ייצור ותעסוקה. הכלכלן הבריטי קיינס עמד בראש מהפכה בחשיבה כלכלית שהפכה את הרעיון הרווח אז ששווקים חופשיים יספקו באופן אוטומטי תעסוקה מלאה – כלומר, שלכל מי שרוצה עבודה תהיה עבודה כל עוד העובדים יהיו גמישים בדרישות השכר שלהם.

הבסיס העיקרי של התיאוריה של קיינס, המכונה כלכלה קיינסיאנית, הוא הקביעה שהביקוש המצטבר (המכונה גם הביקוש הכולל), הנמדד כסכום ההוצאות של משקי בית, עסקים וממשלה – הוא הכוח המניע החשוב ביותר בכלכלה. קיינס טען עוד שלשווקים החופשיים אין מנגנוני איזון עצמי המובילים לתעסוקה מלאה. כלכלנים קיינסיאנים מצדיקים התערבות ממשלתית באמצעות מדיניות ציבורית שמטרתה להשיג תעסוקה מלאה ויציבות מחירים.

הרעיון המהפכני של קיינס שעומד בבסיס הכלכלה הקיינסיאנית

קיינס טען כי ביקוש כולל לא מספק עלול להוביל לתקופות ממושכות של אבטלה גבוהה. תפוקת סחורות ושירותים של כלכלה היא סכום של ארבעה מרכיבים: צריכה, השקעה, רכישות ממשלתיות ויצוא נטו (ההפרש בין מה שמדינה מוכרת וקונה ממדינות זרות). כל עלייה בביקוש צריכה להגיע מאחד מארבעת המרכיבים הללו. אבל במהלך מיתון, כוחות חזקים מרככים לעתים קרובות את הביקוש עם ירידה בהוצאות. לדוגמה, בתקופת שפל כלכלי חוסר הוודאות לעתים קרובות שוחק את אמון הצרכנים, וגורם להם להפחית את ההוצאות שלהם, במיוחד על רכישות גדולות הנתונות לשיקול דעת כמו בית או מכונית. הפחתה זו בהוצאות על ידי צרכנים עלולה לגרום להפחתת השקעות על ידי עסקים, שכן חברות מגיבות לביקוש מוחלש למוצריהן. תופעות כגון אלה  הן המטילות את משימת הגדלת התפוקה על כתפי הממשלה. על פי הכלכלה הקיינסיאנית, התערבות המדינה נחוצה גם כדי למתן את הפריחה בפעילות הכלכלית.

שלושה עקרונות מנחים לכלכלה הקיינסיאנית

הכלכלה שפיתח ג’ון קיינס מבוססית על שלושה עקרונות מנחים:
הראשון הוא העיקרון הגורס כי ביקוש כולל מושפע מהרבה בחירות הנעשות במישור הציבורי והפרטי – כך שהחלטות במגזר הפרטי יכולות לפעמים להוביל לתוצאות מאקרו כלכליות שליליות, כגון הפחתה בהוצאות הצרכנים במהלך מיתון.
כשלי שוק כגון אלו מחייבים לעתים מדיניות אקטיבית של הממשלה, כגון חבילת תמריצים פיסקלית. לכן, הכלכלה הקיינסיאנית תומכת בכלכלה מעורבת המונחית בעיקר על ידי המגזר הפרטי אך מופעלת בחלקה על ידי הממשלה.

העיקרון השני גורס כי המחירים, ובעיקר השכר, מגיבים באיטיות לשינויים בהיצע ובביקוש –
עובדה זו היא האחראית למחסור ועודפים תקופתיים, בעיקר בכל הקשור לכוח עבודה.

והעיקרון השלישי מניח כי לשינויים בביקוש הכולל (בין אם הם צפויים ובין אם לא) יש את כוח ההשפעה הגדול ביותר בטווח הקצר לא על רמת המחירים אלא על התפוקה והתעסוקה הריאלית –
הקיינסיאנים מאמינים שמכיוון שהמחירים נוקשים במקצת, תנודות בכל מרכיב בהוצאות (צריכה, השקעות או הוצאות ממשלתיות ) גורמות לשינוי בתפוקה.
אם ההוצאה הממשלתית תגדל, למשל, וכל מרכיבי ההוצאה האחרים יישארו קבועים, אזי התפוקה תגדל. מודלים קינסיאניים של פעילות כלכלית כוללים גם אפקט מכפיל, כלומר, שינויים בתפוקה בכפולה כלשהי של הגידול או הירידה בהוצאות שגרמו לשינוי. אם המכפיל הפיסקאלי גדול מאחד, אזי עלייה של דולר אחד בהוצאות הממשלה תגרום לעלייה גדולה מדולר אחד בתפוקה.

הכלכלה הקיינסיאנית במאה ה – 21

הכלכלה הקייניסאנית שפותחה בשנות השלושים של המאה הקודמת עדיין מהווה אבן דרך משמעותית בלימודי מאקרו כלכלה במוסדות אקדמיים ובבחירות כלכליות של מקבלי החלטות ומוסדות פיננסיים גם היום. אחד מהכשלים של התיאוריה של קיינס הוא ההנחה שהבחירות הכלכליות, של משקי בית ומקבלי החלטות, הן תמיד אינטלקטואליות, וכיום תיאוריות שמתחרות בזו של הכלכלה הקיינסיאנית עוסקות בפיענוח בחירות מבוססות רגש של צרכנים.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.