האינפלציה היא תהליך ממושך של עלייה במדד המחירים. היא נקבעת על ידי כוחות השוק (ולא על ידי הבנק המרכזי, כמו למשל גובה הריבית במדינה) ומייצגת היטב את האיזון בין ביקוש להיצע: כשהביקוש גובר על ההיצע המחירים עולים והאינפלציה עולה, ולעומת זאת, כשיש יותר היצע מביקוש, המחירים יורדים והשוק עשוי להיכנס אם המצב מתמשך למצב של דפלציה. 

תהליך חד או נקודתי של עליית מחירים, לא משפיע באופן ניכר על המשק או על שוק ההון – אבל אינפלציה, כלומר, תהליך מתמשך של עליית מחירים – משפיע על שוק ההון בהחלט. למעשה, עוד לפני שנתוני הבנקים המרכזיים בנוגע לגובה מדדי המחירים מתפרסמים, הציפיות לשינויים במדדי האינפלציה כבר גורמות לתנודתיות בולטת, בדרך כלל, בשווקי ההון. 

את אותה ההנחה בנוגע לשינוי באינפלציה מפרסם כל בנק מרכזי, כולל בנק ישראל, זהו מדד המכונה מדד הציפיות לאינפלציה, והוא מחושב בשיטה שמייד נרחיב עליה. שינויים במדד הציפייה לאינפלציה לא תמיד עומדים במבחן המעשה, והם לא תמיד מתארים בדיוק את מה שמתרחש עם האינפלציה – רק לאחרונה ראינו תיקונים חוזרים ונשנים בציפיות לאינפלציה, למעלה וגם למטה, בשוק האמריקאי כמו גם בשוק הישראלי. ביחד עם זאת, מדד הציפייה לאינפלציה הוא מדד שגורר תגובות בשוק ההון, ועל כן, חשוב שמשקיעים יכירו אותו.

מה הקשר בין שינויים במחירי המוצרים – לתנודתיות בשוק ההון?

האינפלציה היא בדרך כלל תהליך שיש לו השלכות רבות על השווקים הפיננסיים והמוניטאריים בתוך המדינה ובאפיקים בין לאומיים. השיטה להתמודד עם אינפלציה היא בדרך כלל בהעלאת הריבית במשק, מה שמייקר את הכסף ומשפיע משמעותית על האטרקטיביות של השקעות ספקולטיביות, השקעות באפיקים סולידיים וצמודי מדד וגם מוריד את המוכנות של משקיעים לגייס כספים לטובת חברות בתחילת דרכן. 

אם נסכם – אנחנו נוטים לראות ירידה בהשקעות כשהאינפלציה עולה, בשל החשש ממיתון ומהעלאת הריבית של משקיעים, וההיפך – כשהמחירים יורדים, בתי אב נהנים מערך ריאלי גבוה יותר למשכורת שלהם – ואנחנו רואים יותר השקעות.

איך מחשבים את מדד הציפיות לאינפלציה?

מדד הציפיות לאינפלציה תפרסם, כאמור, על ידי נגידי הבנקים המרכזיים במדינות השונות, ואפשר למצוא את הנתונים באתרי הבנקים השונים ובדרך כלל, לאחר פרסומם ובמיוחד כשהם מביאים בשורה – גם באתרים הכלכליים הגדולים. החישוב של מדד הציפייה לאינפלציה מבוצע על ידי השוואה בין איגרות חוב ממשלתיות צמודות מדד לבין איגרות חוב ממשלתיות – שאינן צמודות למדד. כך מחושב מדד הציפיה לאינפלציה במרבית הבנקים הגדולים, כולל ארה”ב וישראל. בישראל למשל, פורסם לאחרונה מדד הציפיה לאינפלציה לחודש אפריל, והוא כולל התייחסות לשנה הראשונה, השנייה, השלישית, לשנים 3-5, לחמש שנים, ל – 5-10 שנים, ועוד. באפריל, מדד הציפייה לאינפלציה לשנה הראשונה היה 3.4%. במרץ אותו המדד היה 3.4% אבל בפברואר היה המדד 2.5%. ככל שהמדד מבטא את הציפייה לאינפלציה לתקופה ארוכה או רחוקה יותר, כך השינוי בין המדדים בחודשים השונים, צפוי להיות גדול יותר. 

כשמדד הציפייה לאינפלציה נמוך בהרבה ביחס לאינפלציה עצמה

בארה”ב, מדד הציפיה לאינפלציה לעשר שנים עומד על כ – 2.9%, בעוד האינפלציה בפועל היא מעל 8%. המשמעות של המרחק הרב בין גובה המדד לאינפלציה בפועל הוא נתון חשוב, והוא מלמד כי הבנק המרכזי צופה כי התהליך האינפלציוני יתמתן, ואולי חשוב מכך – אפשר להניח שהבנק לא ינקוט בפעולות מוניטאריות אגרסיביות להתערבות במצב האינפלציה ול”כפייה” של הורדת מחירים – למשל על ידי עוד העלאת ריבית. 

תמיר קומיסרוב

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.