למרות שהם נחשבים מוצרים מתוחכמים להשקעה או נגזרים פיננסיים – הם ממוצרי ההשקעה הכי קדומים שאנחנו מכירים. הרעיון הוא לרכוש מוצר במחיר קבוע מראש ובתאריך ידוע מראש בעתיד. המוצר יכול להיות מתחום המתכות, כמו זהב, נחושת וכדומה, או מתחום חומרי הגלם כמו חיטה או תירס, ועוד ועוד. התאריך הקבוע מראש יהיה זה שבו הקונה של החוזה העתידי יכול לממש את הרכישה שלו. הוא משלם עבור המוצר, תיאורטית כמובן, את הסכום המסוכם בחוזה העתידי ונהנה מהרווח – אם מחיר המוצר עלה. כמו בשוק המניות, אם מחיר המוצר ירד, המחזיק של החוזה העתידי מפסיד.

אפשר גם להחזיק בחוזים עתידיים בפוזיציית שורט, או בפוזיציית מכירה, כאשר המחיר של מוצר מסויים צפוי לרדת. בפוזיציה כזו אנחנו בעצם מוכרים את המוצר במחיר הנוכחי ומתחייבים לקנות אותו בעתיד, והרווח נוצר דווקא מירידות מחירים של המוצר.

חוזים עתידיים הם דרך נהדרת לגדר השקעות בשוק ההון. אורך הזמן של ההשקעה, הסכום ורמת הסיכון כולם גמישים ותלויים בהחלטות המשקיע.

תמיר קומיסרוב

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.