מי באמת שולט בפייסבוק? ניתוח עומק של בעלי המניות הגדולים של Meta Platforms
בעידן של ריכוזיות טכנולוגית גוברת, שאלת השליטה האמיתית בענקיות כמו Meta (פייסבוק לשעבר) הופכת לחשובה מתמיד. הנתונים העדכניים חושפים: עשרת בעלי המניות הגדולים ב-Meta מחזיקים יחד יותר מ-60% מהחברה – וזה משנה את כללי המשחק בשוק ההון.

מאחורי האלגוריתם – מי באמת קובע את עתיד Meta?
בעשור האחרון, הפכה Meta Platforms לאחת מהחברות המשפיעות ביותר על אורח החיים הדיגיטלי של מיליארדי בני אדם ברחבי העולם. אך במקביל להתעצמות העסקית, צמחה גם ריכוזיות הבעלות: כיום, מבנה ההחזקה בחברה חושף דינמיקה בין שליטה אישית של מייסד לבין הון מוסדי עצום. ההבנה מי שולט בפועל על פייסבוק, אינסטגרם ו-WhatsApp אינה רק שאלה טכנית – אלא סוגיה בעלת השפעה מהותית על השקיפות, החדשנות, מדיניות פרטיות המשתמשים, ותמחור מניית החברה בשוק.

ניתוח כמותי: מבט לעומק על עשרת בעלי המניות
על פי הנתונים שפורסמו לאחרונה (יולי 2025), עשרת בעלי המניות הגדולים ב-Meta Platforms מחזיקים יחד הון בהיקף של כ-775 מיליארד דולר, עם פער דרמטי בין המקום הראשון לשאר. בראש הרשימה ניצב מייסד החברה, מארק צוקרברג, שמחזיק ב-13.67% מהמניות – שווי החזקתו מוערך בכ-246 מיליארד דולר, כמעט פי שניים מהבעלים הבא אחריו.

במקומות הבאים ניצבים ענקי השקעות מוסדיים – Vanguard (8.80%) עם שווי החזקה של כ-137 מיליארד דולר, ולאחריה BlackRock (7.66%) עם 119 מיליארד דולר. שתי אלה יחד מהוות כוח מרכזי באקו-סיסטם של חברות הטכנולוגיה בארה”ב, עם החזקות נרחבות גם ב-Google, Apple, Microsoft ו-Nvidia.

חברות נוספות ברשימה כוללות את FMR LLC (Fidelity), State Street, JP Morgan Chase, Geode Capital, T. Rowe Price, Capital World Investors ו-Morgan Stanley – כולן גופים מוסדיים שמשקיעים בהיקפים עצומים.

שבריריות האיזון: שליטה אישית מול כוח מוסדי
מבנה הבעלות הנוכחי של Meta מדגים תופעה מוכרת בקרב חברות טכנולוגיה אמריקאיות – ריכוז שליטה בידי המייסד לצד פיזור מוסדי רחב. מצד אחד, צוקרברג שומר על שליטה מהותית בזכות אחוז גבוה של מניות עם זכויות הצבעה מחוזקות. מצד שני, הגופים המוסדיים מחזיקים באחוזים גבוהים מהמניות הסחירות, מה שמקנה להם השפעה מהותית בהצבעות אסטרטגיות, כולל מינוי דירקטורים, החלטות רגולטוריות, ואפילו לחצים ציבוריים.

במצבים של משבר, כמו שנראה בשנים האחרונות סביב Meta עם פרשיות פרטיות או ירידות בביצועי המניה, ייתכן פיצול בין רצונותיו של צוקרברג לבין אינטרסים מוסדיים לטווח קצר. עם זאת, נכון להיום, לא נרשמו ניסיונות גלויים להדיחו או לשנות את מבנה השליטה.

השוואה למתחרות: האם Meta חריגה?
בהשוואה לחברות טכנולוגיה אחרות, Meta נמצאת ברמת ריכוזיות שליטה גבוהה במיוחד. לדוגמה, ב-Apple או Microsoft, אף אדם פרטי אינו מחזיק במעל 5% מהמניות, והשליטה מבוזרת בין גופים מוסדיים. לעומת זאת, ב-Tesla, אלון מאסק מחזיק בשליטה דומה לזו של צוקרברג – גם היא מלווה במחלוקות תקשורתיות ובוויכוחים פנימיים על כיווני אסטרטגיה.

הריכוזיות ב-Meta הופכת אותה לפגיעה לשינויים פתאומיים – למשל אם אחד מהשחקנים הגדולים יחליט למכור החזקות, הדבר עלול לגרור לחץ בשוק המניה. מאידך, התמיכה של גופים מוסדיים כה רבים מייצבת את המניה בטווח הבינוני, במיוחד בתקופות של אי-ודאות.

משמעות למשקיעים: מגמות, סיכונים ואיתותים
עבור משקיעים פרטיים או מנהלי תיקים, מבנה ההחזקה ב-Meta מספק מספר מסקנות חשובות:

ראשית, קיומו של מייסד דומיננטי שומר על אחידות כיוון ומיקוד ארוך טווח – במיוחד בתחומים כמו בינה מלאכותית, מטאברס, ושוק הפרסום הדיגיטלי. שנית, המעורבות של גופים מוסדיים מספקת “צינור איזון” במקרה של שינויים מהירים או החלטות שנויות במחלוקת.

יתרה מכך, כאשר מוסדות פיננסיים מרכזיים כמו BlackRock או Vanguard ממשיכים להחזיק בשיעורים כה גבוהים – מדובר באיתות חיובי לגבי האמון ארוך הטווח בחברה. עם זאת, חשוב לזכור כי גופים אלה נוטים לשנות פוזיציה בהתאם לשיקולים כמותיים ורגולטוריים – ולא מתוך נאמנות קבועה.

האם צפוי שינוי? מגמות עתידיות בבעלות המוסדית
במהלך השנים האחרונות ניכרת מגמה של גידול משמעותי בהחזקות מוסדיות בחברות טכנולוגיה. המשקיעים המוסדיים רואים בחברות כמו Meta יעד מועדף להשקעה במדדים רחבים ובתעודות סל. בהתאם לכך, ייתכן שבעתיד הקרוב נראה אפילו עלייה נוספת באחוז ההחזקה של מוסדות פיננסיים.

במקביל, אם Meta תיכנס לסבב רכישות עצמיות של מניות (buyback) – מצב אשר נבחן כלכלית ב-2024 – הדבר עלול לשנות את מבנה ההחזקות ולחזק את האחיזה של צוקרברג, או לחלופין, לאפשר לגופים מוסדיים להגדיל את משקלם.

סיכום: בין ריכוזיות לחוסן מוסדי
Meta Platforms ממשיכה להוות מקרה מבחן קלאסי למתח שבין שליטה יזמית לבין כוח מוסדי מרוכז. המודל ההיברידי של שליטה פרטית לצד החזקה מוסדית מבטיח גמישות עסקית ויציבות בשוק ההון – אך גם חשוף לסיכונים ייחודיים של ניגוד עניינים, לחץ ציבורי ואירועים רגולטוריים.

ככל ש-Meta תתפתח בשנים הקרובות לעבר שווקים חדשים ותשתית AI גלובלית, מבנה ההחזקות יישאר גורם קריטי להבנת כיווני החברה, יציבות מנייתה והשפעתה על השווקים הרחבים יותר.