הימים הם ימי מלחמה בין רוסיה ואוקראינה, והעולם כולו צופה בזעזוע בתמונות הקורבנות וההרס הנזרע באוקראינה עת מבצעים צבאיים חד צדדיים פוגעים ללא היכר במדינה השכנה השלווה. לצד המהלכים של פוטין שמנהיגי העולם ברובם מגנים מכל וכל – רוסיה היא ספקית הגז הגדולה ביותר למערב אירופה ולאור הסנקציות שהוטלו עליה על רקע פלישתה לאוקראינה החמיר במערב אירופה משבר האנרגיה שהתחיל בחורף אשתקד.

משבר האנרגיה המתמשך באירופה היה אחד הנושאים המרכזיים שנידונו בכנס של סוכנות האנרגיה הבין לאומית  International Energy Agency – IEA שנערך לאחרונה בפריז. ישראל נמצאת בשלבי קבלה לארגון האנרגיה של מדינות ה- OECD ובכנס הנ”ל השתתפה שרת האנרגיה של ישראל הגברת קארין אלהרר. נציבת האנרגיה של האיחוד האירופי, הגברת קדרי סימסון, פנתה למקבילתה הישראלית בבקשה לסייע באספקת גז לאירופה.
במקביל נודע כי שרת האנרגיה חתמה במהלך הכנס על מסמך הבנות שמטרתו קידום שיתוף פעולה בין ישראל וגרמניה בתחום מחקר אנרגטי, אנרגיה ממקורות מתחדשים ומימן. יש האומרים שמשמעותו האמתית של מסמך זה הוא פתיחת דלת ליצוא גז טבעי מישראל לגרמניה.

האם יוקם צינור גז בין ישראל לאירופה?

בשנת 2020 הכריז שר האנרגיה דאז, מר יובל שטייניץ, על הקמת צינור גז בין ישראל ואירופה בעלות של כ – 6 מיליארדי דולרים. תכנית זו נגנזה מאז והשאלה הנשאלת כיום, על רקע המגעים שתוארו לעיל בין ישראל לאיחוד האירופי בכלל וגרמניה בפרט, היא האם התוכנית הגרנדיוזית תשוב ותקרום עור וגידים?
הצינור המתוכנן אמור להיות באורך של כמעט 2,000 קילומטרים, חלקם מתחת לפני הים, ולהגיע לאיטליה. בתוכנית תמך בזמנו הנשיא האמריקני דאז מר דונלד טראמפ ששאף לשחרר את אירופה מתלות בגז הרוסי. התנגדותו של הנשיא האמריקני החדש, מר ג’ו ביידן, היוותה מכשול בפני הפרויקט. הסנקציות שהוטלו על רוסיה עקב המלחמה באוקראינה והשהיית פרויקט צינור הגז נורד סטרים 2, שאמור היה להתווסף לצינור נורד סטרים 1 ולהכפיל את כמות הגז המוזרם מרוסיה לאירופה המערבית, מבשרים על שינוי כיוון גם מצד האמריקנים אשר עשויים כעת לשוב ולתמוך באספקת גז ישראלי לאירופה.

גז ישראלי יסופק לאירופה דרך המצרים

עוד לפני שיתברר אם יוקם צינור גז בין ישראל למערב אירופה ועל מנת לסייע במציאת מענה למשבר החריף של אנרגיה במדינות אירופה, ישראל יכולה להתחיל לספק גז טבעי לאירופה הצמאה לו. התוכנית באופן כללי היא להזרים את הגז למצריים דרך הצינור הקיים, שם יהפכו את הגז לנוזל (גז טבעי מונזל – LNG) והוא ישונע לאירופה דרך הים במכליות.

סוכם כי תוקמנה קבוצות עבודה בהן ישתתפו נציגי משרד האנרגיה הישראלי ונציגי האיחוד האירופי כדי לבחון את מגוון הסוגיות הקשורות להוצאת התוכנית מן הכוח אל הפועל.
על מנת שישראל תשקיע בהקמת התשתית הדרושה להנזלת הגז, תהליך שבלעדיו לא ניתן לשנע אותו בין מדינות, מוכרחה להיות וודאות שגז ישראלי יירכש על ידי גרמניה ומדינות נוספות במערב אירופה למשך תקופה בת עשר שנים לפחות. מכיוון שגז מזהם הרבה פחות מפחם ונפט ומכיוון שתידרש תקופת ביניים עד שיתאפשר מעבר בהיקף נרחב לשימוש באנרגיה ממקורות מתחדשים (אנרגיה סולרית, טורבינות רוח, אנרגיית ביו-גז) קיים סיכוי טוב לחתימה על הסכמים שיבטיחו רכישת גז ישראלי בעתיד הנראה לעין.

מדינות האיחוד האירופי רוצות להשתחרר מתלות בגז הרוסי

גם כיום, בעת שהמלחמה באוקראינה ניטשת, רוסיה ממשיכה לספק לאירופה 40% מן הגז שהיא זקוקה לו ו – 30% מן הנפט. הסנקציות שהחליטו באיחוד האירופי להטיל על רוסיה גרמו לעליה במחירי הגז, פרויקט הענק להקמת צינור גז נוסף (נורדסטרים 2) בין רוסיה לגרמניה הושהה ויתכן שיבוטל כליל. בכנס סוכנות האנרגיה הבינלאומית הכריזה אירופה על כך שהיא מבטלת שני שלישים מייבוא הגז הרוסי עד סוף השנה ושבמקביל מתגבשת תכנית לסיום כולל של ייבוא מקורות אנרגיה מרוסיה עד שנת 2030. הכרזות מעין אלה הן עדות לכך שהאירופאים יהיו מעוניינים בשיתוף פעולה ארוך טווח עם ישראל בנושא הגז הטבעי, שיתוף פעולה שלא יתמוסס גם אחרי שהמלחמה באוקראינה תסתיים.

אביב פרוינד

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.