באפריל 2020 נסחרה חבית נפט סביב מחיר של כעשרים דולרים. זה היה שיא הסגר הראשון, שהתחיל במדינות השונות באזור פברואר, ומעבר להתמעטות דרמאטית בשימוש בתחבורה בכלל ובתחבורה ציבורית בפרט, מעבר לעבודה מהבית וסגרים – גם הפופולאריות של ארגוני הקלינטק והאנרגיה החלופית גאתה ומדדי הקלינטק טיפסו מעלה. ההשקעה בייצור נפט פחתה, וכמעט היה ניראה שהאנושות לוקחת צעד בכיוון האקולוגי, אבל אז – הביקושים לנפט התחילו עולים, והם עולים מאז.

בחודש מאי 2021, שנה לאחר שפל המחירים של הנפט – הנפט נסחר סביב מחיר של 65 דולרים לחבית, וניראה כי המחירים ממשיכים לעלות.

מעבר למחירים המאמירים של הנפט עצמו, חשוב להבין כי העלייה במחירי הנפט והדלקים משפיעה על כלל התעשייה, בעיקר מפני שכמעט ואין מוצרים בשוק שבמחירם לא מגולם מרכיב של שינוע – המוצרים עצמם או חומרי הגלם המשמשים להרכבתם.

בימי פוסט קורונה, כשהמדדים הכלכליים מראים סימנים של אופטימיות לא רק בישראל המחוסנת וכמעט נטולת הקורונה אלא גם במדינות נוספות כמו אירופה וארה”ב, כל הכלכלנים מזהירים מפני אינפלציה. האינפלציה הצפויה תגרור גל של עליות מחירים מתוך מגוון די נרחב של סיבות, ביניהן הירידה בתעסוקה, בעיקר של כוח אדם בלתי מיומן שמעדיף לשבת בבית ולאסוף דמי אבטלה ומענקים מדיניים; הדפסת הכסף וכספי הסיוע לתעסוקה ולתעשייה שהוזרמו על ידי המדינות השונות בכמויות עתק; והביקושים העולים כעת של מיליארדי אנשים שבילו את השנה האחרונה בבית. לצד כל אלה – עליה במחירי האנרגיה היא בדיוק מה שהמשק צריך על מנת “להזניק” את תהליך העליות במחירים.

העלייה במחירי האנרגיה תביא לעליות מחירים: גם לעסקים וגם ללקוחות

אחד השינויים שתמיד משפיעים על מחירי כל המוצרים הוא כמובן מחירי השינוע, מחירי הדלק. זה משפיע על מחירי המזון ומחירי מנות במסעדות; זה משפיע על מחיריהם של מוצרים מיובאים ומחיריהם של מוצרים שמיוצרים כאן, אצלנו, בעזרת רכיבים מיובאים; וזה משפיע על השוק המקומי כאשר מגוון המוצרים המיובאים מצטמצם ומחיריו עולים, בדרך כלל גם המוצרים המקומיים עולים במחירם באופן טבעי, אולי מפני שהביקוש להם עולה.

התוצאה תהיה כאמור השפעה לכיוון עליית מחירי המוצרים במשק בשל העליות במחירי האנרגיה. העלייה תורגש בתחילה, כפי הנראה, יותר במוצרים מיובאים.

האינפלציה שבאה עלינו לטובה

במשק בריא ומתוקן, נקבעים על ידי הבנק המרכזי שיעורים תקינים של עליות מחירים המתרחשות באופן רציף. הבנק המרכזי בישראל קבע יעד של כ – 2% לאינפלציה, כלומר, אינפלציה תקינה בישראל מבטאת עלייה של 2% בממוצע במחירי המוצרים שאנחנו רוכשים. כמובן, שעל מנת לשמור על איזון, גם המשכורות צריכות לעלות על מנת לשמור על כוח הקנייה הריאלי של בתי האב.

הצפי של מומחים רבים מסביב לעולם הוא לאינפלציה שתדהר קדימה במדינות רבות מסביב לעולם, בצורה לא מאוזנת. במקרה הזה, הכספים העומדים לרשות הלקוחות יספיקו לרכוש פחות מוצרים, כלומר, הלכה למעשה, אנחנו הלקוחות נהפוך עניים יותר.

הבשורות הטובות בנוגע למשק הישראלי ולהשפעת העלייה במחירי האנרגיה על האינפלציה בו מגיעות ממקום לא צפוי: ישראל נמצאת כיום במקום החמישי (והלא מחמיא) בעולם מבחינת יוקר המחירים בכל מה שקשור לסל הדלקים, הנפט והגפ”מ, וכדומה. הסיבה למחירים הגבוהים היא רכיב המס הגבוה המושת על מוצרים אלה. כאן, דווקא התמחור הגבוה ושיעורי המס המשמעותיים שאנחנו משלמים מצילים אותנו, במובן מסויים, מעליות מחירים שיביאו לחוסר איזון של המשק: העלייה במחירי הנפט יביאו לעלייה זניחה במחירי הדלקים ומוצרי האנרגיה, בשל רכיב המס המשמעותי, שאינו צפוי להשתנות.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור מהווה יעוץ מקצועי להשקיע בתחום כזה או אחר