רקע – הכלכלה הישראלית ומגפת הקורונה

כל סגר עולה לנו עשרות מיליארדים של שקלים. האבטלה גואה, העצמאיים במשברים תעסוקתיים חריפים, וגל של פשיטות רגל מלווה על תקופה כזו. אם הבור התקציבי בחסות הקורונה הוא לא מספיק מורכב – הנה מגיע אלינו גם סבב נוסף של בחירות, זה יהיה הסבב הרביעי במספר בתוך שנתיים (בניגוד לתקופות כתיקונן, בהן ארבעה סבבי בחירות מתרחשים בתוך 16 שנים). העלות המשוערת של עוד סבב בחירות כזה תעמוד על כשלושה מיליארד שקלים – עלות מופחתת ביחס לעלות ימי הבחירות הקודמים, בשל מספר המובטלים שגדל. מה יקרה עם המשק הישראלי בתקופה תנודתית כל כך של אי וודאות, ומתי, סוף סוף, אנחנו צפויים להגיע אל חוף מבטחים?

חשבון בבקשה: כמה יעלו לנו החודשים הקרובים?

על פי הערכות, כל שבוע של סגר עולה למדינה כחמישה מיליארד שקלים, באובדן תוצר ובתשלומי קצבאות. מוערך כי כ – 350,000 עובדים נוספים יוצאו לחל”ת וקשה להעריך את הנזקים לתפעול השוטף של עסקים שבקושי מצליחים להתרומם בין סגר לסגר – ואז ניחתת עליהם הבשורה הקשה ששוב יש להפסיק בפעילות.

נקבע כי הסגר השלישי יסתיים בעוד כשבועיים שלאחריהם ייבדק אם יש צורך להאריכו בשבועיים נוספים. מומחים מדברים על יעילות סגרים באורך של החל משלושה שבועות – כלומר, ניתן להעריך כי הסגר יוארך בשבוע אחד לפחות. אם כן, אנחנו מדברים על סגר בעלות כספים של כ – 15 מיליארדי שקלים ועוד מערכת בחירות בשווי של כשלושה מיליארדי שקלים – סה”כ, על פי הערכות ובהנחה שהסגר יימשך שלושה שבועות – 18 מיליארדי שקלים מהקופה הציבורית.

הכלכלה הישראלית: מה מצבנו ואיך אנחנו נכנסים לסגר השלישי?

בתקופת קורונה, הכנסות המדינה ממסים התכווצות במעל 10% והוצאותיו גדלו בעשרות מיליארדים בכל חודש. אנחנו עומדים בפתחו של הסגר השלישי, שיכיל את סוף השנה האזרחית 2020 ויפתח בקול תרועה חלוש את שנת 2021, עם גירעון של לא פחות מאשר 136 מיליארדי שקלים, כ – 14% מכלל התוצר במדינה. מדינות רבות נמצאות בשנת הקורונה בגירעונות, חלקם גדולים יותר מאי פעם. בריטניה, למשל, עוסקת ממש בימים אלה באיתור מי שילווה לה מאות מיליארדים של פאונדים, לכיסוי הגירעון הגדול ביותר ב – 300 השנים האחרונות.

ישראל אינה שונה משאר מדינות המערב, אולם ביחד עם זאת חשוב להבין כי בעוד חלק ניכר מכספי הגירעון מיועדים לתשלום קצבאות למובטלים, למי שיצאו לחל”ת, לעצמאיים שהכנסתם נפגעה וכיוצא באלה, למדינה יש שלוש דרכים לצאת מגירעון: הדרך הזמנית היא באמצעות הלוואה והדרכים הקבועות הן באמצעות קיצוץ בהוצאות או גידול בהכנסות, ממסים. כך או כך – את המיליארדים שהממשלה מוציאה עכשיו אנחנו עוד נפגוש לאורך שנים רבות: בקיצוץ בהשקעות, בהעלאת מיסים, בפחות פיתוח, וכדומה.

איך הוצאות הענק ישפיעו על הכיס שלנו?

ניראה כי הגירעון העצום שמדינת ישראל ממשיכה להגדיל לאור ההוצאות בקנה מידה בלתי נתפס בכל חודש, לא ישפיע על דירוג האשראי של מדינת ישראל בשנת 2021, מה שאומר שהריבית במשק לא צפויה לעלות כתוצאות מהגדלת הסיכון במונחים כלכליים של מדינת ישראל. ביחד עם זאת, כנראה שלמדינה לא יהיה מנוס אלא לקצץ בתקציבים ולהגדיל מיסים בעתיד הקרוב, על מנת לצמצם את הפער בין המאזן לגירעון שהצטבר. ייתכן שייקבעו מיסים פרוגרסיביים חדשים, ייתכן שהמיסים יוטלו על רכישות חד פעמיות כמו הגדלת שיעורי מס הרכישה על דירות להשקעה. חשוב לזכור גם שבינתיים, השקל מתחזק אל מול הדולר, שנמצא גם הוא בשפל של שנים. השער היציב והגבוה של השקל הוא נתון מעודד, שמראה כי הכלכלה הישראלית היא יציבה אל מול השינויים, המשמעותיים לא פחות, שעוברות שאר מדינות המערב. שער הדולר הנמוך אל מול השקל מאפשר הזדמנויות כלכליות למשקעים פרטיים, כמו למשל השקה במוצרים מחו”ל או אפילו ייבוא במחירים נמוכים במיוחד.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור מהווה יעוץ מקצועי להשקיע בתחום כזה או אחר