רק בימים האחרונים פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל כי החוב הממוצע של משקי הבית בישראל ממשיך לעלות, ועומד כעת על כמעט 250,000 ₪ למשק בית. אם בעבר משקי הבית היו משתמשים בערוץ החוץ בנקאי על מנת “לכסות את המינוס” מבלי להשפיע על האובליגו או על הפרטים הכלכלים שמופיעים בבנק – רפורמת הבנקאות הפתוחה, שכבר ממומשת בכל מדינות ה – OECD וכפי הניראה בקרוב תמומש אצלנו, הולכת לפגוע באטרקטיביות של הלוואות חוץ בנקאיות, עם מערכת הזרמת מידע בין הזרועות הפיננסיות השונות. 

רפורמת הבנקאות הפתוחה, שיצאה לדרך כבר לפני למעלה משנה, מביאה עימה מהפכה של ממש בעולם הבנקאות בישראל כאשר היא מאפשרת לבנקים ולחברות כרטיסי אשראי לחלוק מידע אודות מצבם הכלכלי של לקוחותיהם (בכפוף להסכמת הלקוחות כמובן).
פירוש הדבר הוא שבנק ישראל מאמץ את תקן הבנקאות הנהוג באיחוד האירופי, תקן הבנקאות הפתוחה (PSD2), ומיישם אותה בארץ. התקן החדש מחייב את הבנקים להקים תשתית אחידה מאובטחת שתאפשר חשיפה מבוקרת של נתונים אודות לקוחות לצדדים שלישיים (בנקים אחרים או חברות כרטיסי אשראי). המהלך נועד על מנת לאפשר לכל אחד ואחת מאתנו לקבל שירותי בנקאות התואמים את מצבנו הכלכלי הכללי, מצב אותו ניתן לאמוד רק אם לוקחים בחשבון את היתרות וההתחייבויות בכל חשבונות הבנק וכרטיסי האשראי שלנו. 

לפני כשנה בוצע הצעד הראשון ברפורמה ובנקים החלו חולקים מידע אודות לקוחותיהם זה עם זה.  באמצע חודש אפריל 2022, יבוצע הצעד השני ברפורמה והבנקים יוכלו לקבל את מלוא המידע גם מחברות כרטיסי האשראי. 

הרפורמה צפויה להגביר את התחרות בין הבנקים

בימי טרום הרפורמה, בהם בנקים לא יכולים היו לחלוק מידע עם בנקים אחרים או חברות כרטיסי אשראי, אנחנו נמצאים במצב בו אנו הלקוחות לא יכולים לקבל אשראי בתנאים המשקפים את התמונה המלאה של מצבנו הכלכלי ולא רק זאת, אלא גם שבנקים לא יכולים להתחרות זה בזה בגלל היעדר מידע זמין על מצבם הפיננסי של הלקוחות: כשאדם החזיק בשני חשבונות בנקים, מבלי שבנק אחד יודע על הבנק השני, הלקוח עלול היה לקבל יותר מדי אשראי (עניין המהווה פתח לצרות) או לא לקבל את האשראי המגיע לו (בשל חשש של הבנק מהתחייבויות כלפי בנק נוסף). כך למשל אם הלקוח החזיק פיקדון נאה בבנק אחד והיה מעוניין לקבל אשראי בבנק השני הוא לא היה מקבל את האשראי בתנאים נוחים המשקפים את רמת הסיכון האמיתית. 

לאחר ביצוע הצעד הראשון של הרפורמה ותחילת העברת המידע בין הבנקים (כזכור, בכפוף להסכמת הלקוח) הבנק בו הלקוח מבקש אשראי יודע על הפיקדון בבנק השני ומתחשב בו בבואו לקבוע את רמת הסיכון ולפיה את התנאים להענקת האשראי. 

חברות כרטיסי האשראי יקבלו מידע מהבנקים  אודות מצבו של לקוח

השלב הראשון ברפורמה אפשר לבנקים להתחיל לחלוק מידע אלו עם אלו. השלב הבא הוא לאפשר לחברות כרטיסי האשראי לקבל מידע אודות מצבם של לקוחות הבנקים. גם הבנקים יקבלו מידע מחברות כרטיסי האשראי וכך יהיו מודעים לאופן השימוש בכרטיסי אשראי שלא הונפקו על ידם. 

השלב השני של הרפורמה, אשר ייכנס לתוקפו באמצע אפריל 2022, יאפשר לחברות הפינטק להתחיל לרכז את כל המידע הנוגע לחשבונות הבנק וכרטיסי האשראי שלנו ולתת הצעות בהתאם. כך למשל אם ללקוח יש שני חשבונות בנק ושלושה כרטיסי אשראי כל המידע ירוכז בידי חברה אחת אשר תוכל להציע אשראי בתנאים הטובים ביותר האפשריים, בהתאם ליתרות בחשבונות הבנק וההתחייבויות בכרטיסי האשראי. 

הרפורמה מעבירה את הבעלות על המידע מהגוף הכלכלי (הבנק או חברת כרטיס האשראי) לידינו. אם בעבר משקי הבית בישראל היו לקוחות שבויים של בנק או חברת כרטיסי אשראי כזו או אחרת שריכזו את המידע אודות הפעילות הכלכלית, היתרות והחובות על מנת להציע שירותים פיננסיים בתנאים שונים, הרי שלאחר השלמת הרפורמה יוכל כל לקוח ובעל חשבון בנק להחליט עם מי יחלקו הבנק או חברת כרטיסי האשראי את המידע אודותיו. 

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.