אפשר לחשוב שהכל כבר נכתב ונאמר בשנים האחרונות על ראש הממשלה לשעבר וכעת ראש האופוזיציה. תיקי האלפים, משפחתו, בית ראש הממשלה, המטוס, מה לא. אולם, בכל הקשור לתיק ההשקעות שלו, העניין נותר לוטה בערפל ורב הנסתר על הגלוי. אין ספק כי מדובר באדם בעל השכלה רחבה לרבות ניסיון עסקי של שנתיים בפירמת הייעוץ BCG, וסביר שהוא מחזיק בגישה מעניינת להשקעות. מה ניתן ללמוד מן המידע הגלוי לגבי גישתו של בנימין נתניהו להשקעות? בואו נתחיל.

תפיסתו הכלכלית – קווים לדמותה

בשנים 2005-2003 כיהן ביבי כשר אוצר בממשלת שרון. עוד קודם לכן הוא נודע כדוגל באסכולת השוק החופשי וקידם כראש ממשלה בשנים 1999-1996 מספר מהלכי הפרטה משמעותיים ואת הגברת התחרות בשוק התקשורת. בהיותו שר אוצר הוא קידם את רפורמת בכר המשמעותית שנגעה לשוק ההון ועיקרה מכירתן של קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים לבתי ההשקעות וחברות הביטוח. הוא גם ביטל הקלות מס שהיו שמורות עד אז למתגוררים בהתנחלויות והסביר כי הוא מעדיף את גישתו הכלכלית על פני זו האידאולוגית (!).

פעולות נוספות שהוביל כגון קיצוץ במיסים והפרטות של חברות כמו צים, אל-על, בזק ובנק דיסקונט מצביעים על המעורבות המשמעותית שלו בענייני כלכלה הן בתיאוריה והן בפרקטיקה. בתור נושא דגל של הגברת התחרותיות וצמצום המעורבות הממשלתית בכוחות השוק, ניכר כי הוא רואה חשיבות גדולה לצמיחה כלכלית וכיעד מועדף במסגרת קבלת ההחלטות וקביעת המדיניות.

נדל”ן תחילה

נתניהו ומשפחתו הם בעלים של מספר נכסי נדל”ן. המוכר מבינם הוא הבית בקיסריה. נכסים נוספים ישנם בירושלים וככל הנראה גם במקומות אחרים. כלל הנכסים מוערכים בשווי של עשרות מיליוני שקלים. כדי ללמד על גישתו כדאי להיזכר כי בשנת 2016 הוא סיפק הצהרה מעניינת. הוא התוודה שכבר לפני שנים אמר שכדאי לקנות דירות בדרום, לא רק בבאר-שבע אלא בכל דרום הארץ. כלומר, נתניהו ראה בהשקעה בנדל”ן בכלל ובפרט בדרום הארץ כהזדמנות אטרקטיבית להשקעה באותה תקופה.

על בסיס הבנתו העמוקה בכלכלה, נראה כי השקעה בנדל”ן אצל ביבי עליה להתבסס על ניתוח שוק חופשי המזהה פער בין ההיצע לבין הביקוש בשקלול מגמות אחרות משפיעות כגון דמוגרפיה, השקעה ממשלתית בתשתיות (אז הוקם המשרד לפיתוח הנגב והגליל) ועוד. בהתאם לכך, ניתן לומר כי הביקוש המתמשך לנדל”ן וההיצע המשתרך מאחוריו מצדיקים את ההשקעה המועדפת בתחום הנדל”ן.

תיק המניות של ביבי

האם נתניהו מחזיק בכלל בתיק השקעות? בשנת 2012 ביקש ביבי לבצע שינויים בהרכב תיק המניות שלו. במסגרת הכללים למניעת ניגודי עניינים, מחויבים שרים וסגני שרים להפקיד את תיקי ההשקעות שלהם בנאמנות עיוורת וכל שינוי בהרכבו דורש את אישור הרגולטור.

מאחר ונתניהו מכהן בתפקידים בכירים ציבוריים כמעט שני עשורים ברצף (רבים מהם כשר), הוא מוגבל מאוד בביצוע שינויים והתאמות בתיק ההשקעות שלו. משכך סביר כי עיקר ההשקעות נחלקות בין אג”ח לבין מניות ובעיקר במכשירים פסיביים המעניקים חשיפה רחבה למדדי מניות מרכזיים. אמנם מדובר כאן בהשערה בלבד, אבל לאדם שהוגדר כ’מר כלכלה’, השקעה באפיקים עתירי סיכון או במניות של חברות מסוימות ולא בהכרח יציבות, לא נראה מתאים לאור המגבלות בקנייה ומכירה בזמן אמת.

בנוסף, פרשה אחרת שעשויה לחשוף טפח מגישתו להשקעות של נתניהו היא פרשת מניות הפלדה. בשנת 2007 בעת שכיהן כחבר כנסת, השקיע נתניהו באופן פרטי בחברת פלדה ורכש מניות בכ-4 מיליון שקלים. בין השנים 2010-2007 שווי המניות שלו הוכפל פי ארבעה (!) והוא מימש את ההשקעה. נתניהו צוטט כאומר שהוא זיהה השקעה נכונה ולכן פעל כך. מדוע מדובר בפרשה? ישנם קולות הקושרים את החברה למספנה המייצרת את הצוללות אותן ישראל רכשה מגרמניה בשנים האחרונות, אך נשאיר את הפוליטיקה והסוגיות המשפטיות בצד.

מהשקעתו בחברת פלדה, ניתן להצביע על גישה מסורתית הנתמכת בניתוחים מאקרו כלכליים. על מנת להשקיע בפלדה יש צורך בניתוח שוק או לכל הפחות באמונה כי הביקוש לפלדה יעלה על פני ייצור הפלדה מה שיוביל לעליות מחירים של הסחורה. בנוסף השקעה בתעשייה כבדה של ייצור פלדה מסמנת את הביטחון בתעשיות מסורתיות כמבטיחות צמיחה יציבה גם אם מתונה יחסית.

לסיכום – מסורת, נדל”ן וטווח ארוך

מאחר ואין הצהרת הון פומבית ממנה ניתן ללמוד על הרכב הנכסים וההשקעות של בנימין נתניהו, רק ניתוח המידע הגלוי עשוי ללמד דבר או שניים על גישתו להשקעות והשקעותיו. מהמעט שקיים ניכר כי נדל”ן מהווה אפיק משמעותי בתיק ההשקעות שלו. לצד הנדל”ן, עסקת רכישת המניות במפעל הפלדה ועצם קיומו של תיק ניירות ערך שלא ניתן לבצע בו שינויים תכופים, מלמדים ככל הנראה על השקעות בתעשיות מסורתיות או השקעות מפוזרות ופסיביות. אין ספק כי נתניהו מחזיק בתפיסות כלכליות קלאסיות וניתן להגיד בזהירות שכנראה וכך גם נראה תיק ההשקות שלו.

אביב פרוינד

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.