הבטיחו לנו קרן עושר, שתשתתף בתשלומים להוצאות חינוך, סביבה ולרווחת אזרחי ישראל? אז הבטיחו! נכון לשנת 2021, שמונה שנים לאחר אישור מתווה הגז על תשלומי ההיטלים הנדרשים כתוצאה מהפעילות שלו – קרן העושר עוד לא נחנכה והתחזיות לתשלומים מיסים רק צוללות ונעלמות. בינתיים, מתווה הפעילות של אסדות הגז עומד בניגוד לצורך לעבור לאנרגיות ממקורות מתכלים, ועולה לציבור מיליארדי שקלים.

קרן העושר הישראלית: כל מה שרציתם לדעת

בשנת 2014 אושר בישראל חוק הקרן לאזרחי ישראל, המכונה גם קרן העושר, והאמורה לנהל את רווחי המדינה מהכנסות בעיקר כתוצאה מפעילות בשוק הגז הטבעי שהתגלה במאגרים בים התיכון בתחילת המאה ה – 21. המסים וההיטלים שאמורות לשלם החברות המפיקות את הגז הטבעי למדינה, יועברו על פי החוק לקרן העושר ויושקעו באפיקים נושאי תשואה, לרווחת אזרחי ישראל. הכספים אמורים לשמש בהתאם לחוק התקציב למטרות חברתיות וחינוכיות וניתן יהיה, תחת תנאים קבועים מראש, לאשר הלוואה של האוצר מהקרן. בשנת 2019, שמונה שנים לאחר ההמלצה על היטלים לחברות הגז, נודע כי חברות הגז לא הפקידו כספים כלל לחשבון המדינה וכי קרן העושר, של אזרחי ישראל, ריקה. הסיבה לאי התשלום היא ניסוח מעורפל של חישוב ההיטל, שאפשרה לחברות הגז הרבה חופש בחירה, השקעות ואפשרויות בטרם תשלשל לקופת המדינה אפילו שקל אחד מהרווחים. אם כן, נכון להיום, ועל אף שקרן העושר כבר מזמן אמורה הייתה להתחיל לגבות היטלים מחברות הגז, נדחה שוב המועד לתשלום ראשון לטובת הקרן, מכיוון שחברות הגז לא מגיעות לרף הרווחים המינימאלי המאפשר גביית ההיטל, הוא מיליארד שקלים. מועד פתיחת הקרן נדחה שוב, הפעם לשנת 2022.  על אף המיליארדים שנספרו עוד לפני שהקרן נפתחה כהכנסות פוטנציאליות משוק הגז, החברות והרווחים שהן מייצרות בפועל נכון להיום  הם כ- 741 מיליון ₪ נצברו כתשלומי מיסים של חברות הגז למדינה, כאשר כמעט מחצית מסכום זה, כ – 300 מיליוני שקלים, עומדים בליבה של מחלוקת בין המדינה לבין חברות הגז. כאמור, אופן חישוב ההיטלים הנדרשים לתשלום מטעם חברות הגז לממשלה נתון לפרשנות, ומשכך חברות הגז והמדינה אינן רואות עין בעין את הסכומים הכוללים שיש להעביר אל קופת המדינה. משמעות הדבר היא שכרגע בידי רשומת המיסים רק כ – 450 מיליון שקלים שהם חלוטים, כלומר, ברשות המדינה באופן סופי, ועוד כ – 300 מיליוני שקלים שייתכן שהמדינה תידרש להחזיר לשותפויות הגז. כאמור, נקבע כי קרן העושר תוקם לאחר שייאספו מיליארד שקלים מה שעדיין לא קרה. תחזיות ההפקדה נחתכות שוב ושוב.

כיצד זה משפיע על מהפכת האנרגיה הירוקה בישראל?

הקמת קרן העושר התאפשרה על בסיס תחזיות הרווחים וההיטלים שאפשר יהיה לגבות מחברות הגז. אותן תחזיות, שעמדו בין 10 ל – 12 מיליארד דולר עד סוף העשור הנוכחי, נחתכו ביולי השנה ל – 8.5 מיליארד דולר לכל היותר, ממש לאחרונה, עודכנו שוב למחצית הסכום: לכל היותר כחמישה מיליארד דולר. מעניין שלצד תשלום המיסים האפסי לאורך שנת 2020 ממאגרי קידוחים כמו תמר, לווייתן, ואחרים – משקיעים פרטיים גזרו רווחים של כ – 7 מיליארד דולר ממאגר תמר, כשחלק מהאחזקות במאגר נמכר לחברה מאיחוד האמירויות.

האיטיות המדשדשת והמכעיסה באיסוף הרווחים פוגעת בכיסם של הצרכנים בישראל, אחת העלויות המשמעותיות המושתות על הציבור בשל פעילות מאגרי הגז, היא עלות החשמל שאסדות הקידוח והגז משתמשת בו, על פי החישוב שביצע משרד מבקר המדינה: יותר מ – 8 מיליארד שקל, שהושתו כולם על הציבור. לצד העלויות הנוספות, השקיעה המדינה בפיתוח אסדת תמר מעל 3.5 מיליארד דולר, כאשר הלחץ כרגע הוא לייצר גז מהמאגרים שנמצאו במהירות. הצורך הכלל עולמי לעבור לשימוש באנרגיות ממקורות מתכלים, עומד בניגוד לשימוש בגז הטבעי הנשאב בישראל. על מנת להבטיח שלא נאלץ להשאיר גז בשווי של מיליארד דולר בבטן האדמה, יש מי שימליצו לזרז את הקידוחים ולהפיק את הגז במהירות – מה שמאט את המעבר של ישראל לשימוש באנרגיות ירוקות וידידותיות לסביבה.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.