מה קורה כש-Nvidia, Apple או Microsoft עולות או יורדות? המשקל הדומיננטי של עשר המניות המובילות במדד המוביל של וול סטריט יוצר עיוותים עמוקים בתשואות ובסיכון.

ריכוז שלא נראה מאז תקופת הדוט-קום

מדד S&P 500, שמייצג את 500 החברות הציבוריות הגדולות בארה”ב, נתפס בעיני רבים כאבן יסוד לפיזור השקעות. אך נכון ליולי 2025, עשר החברות הגדולות ביותר במדד מחזיקות יחד כ־38% ממשקלו הכולל – ריכוז גבוה ביותר בהיסטוריה של המדד. מדובר בתצורת ריכוז שאפילו במדדי מגזר, כמו Nasdaq 100, אינה שכיחה. המשמעות ברורה: כל עלייה או ירידה חדה של חברות כמו Nvidia, Microsoft, Apple או Amazon, משפיעה מיידית על ביצועי המדד כולו – לעיתים אף יותר מכל החלטת ריבית או נתון מאקרו.

עלייה חדה? כך זה נראה על פני המדד כולו

נניח שכל אחת מהחברות המובילות במדד – Nvidia, Microsoft, Apple, Amazon, Google, Meta, Broadcom, Berkshire Hathaway, Tesla ו־JPMorgan – עולה ב־10% לאורך שנה. מאחר והן מהוות 38% מהמדד, מדובר בתרומה ישירה של 3.8% לביצוע הכולל של המדד, גם אם שאר 490 החברות במדד אינן משתנות כלל. בתרחיש של עלייה של 20%, התרומה תזנק לכ־7.6% למדד – כמעט שליש מהתשואה השנתית הממוצעת של S&P בעשור האחרון. זאת מבלי שכלל נדבר על יתר החברות.

ומה אם הן נופלות?

הכוח הזה פועל כמובן גם בכיוון ההפוך. ירידה של 10% בעשר הענקיות גורעת מהמדד כ־3.8%. ירידה של 20% באותן מניות בלבד תוריד את המדד בכ־7.6% – גם אם כל שאר החברות דווקא מציגות יציבות או אפילו עלייה מתונה. כך נוצר מצב שבו המדד, שמתיימר לשקף את הכלכלה האמריקאית הרחבה, משקף בפועל את ביצועי כמה חברות טכנולוגיה, ולעיתים אף חברה אחת בלבד. המשקיעים חווים בכך אשליה של פיזור, כאשר בפועל הם מתמגזרים כמעט לחלוטין אל תוך תת־תחום של שוק המניות.

שליטה משולשת: Nvidia, Microsoft ו-Apple

המובילה החדשה של המדד היא Nvidia, בעקבות זינוק שווי חסר תקדים מונע ביקושי בינה מלאכותית. אחריה ניצבות Microsoft ו-Apple, שגם הן שומרות על משקלים גבוהים. שלוש החברות האלו לבדן שוות למעלה מ־22% מהמדד כולו. בתרחיש בו רק הן עולות ב־10% – המדד כולו יקבל דחיפה של מעל 2.2%. מהצד השני, במקרה של מימוש – כמו שראינו בעבר לאחר השקות טכנולוגיות מאכזבות – הן מסוגלות להפעיל לחץ יורד כבד על שוק שלם. מכאן, שהשוק נתון ב”יחסי תלות” תפעוליים, רגולטוריים ופסיכולוגיים למספר מצומצם ביותר של שחקנים.

פרופיל ענפי: כמעט מחצית מהמדד – רק טכנולוגיה

בחינה סקטוריאלית של אותן עשר חברות מצביעה על ריכוז חריף עוד יותר: שבע מתוך עשר משתייכות באופן ישיר או עקיף לתחום הטכנולוגיה. מדובר ב-Nvidia, Microsoft, Apple, Amazon, Google, Meta ו־Broadcom – כולן עוסקות בתשתיות AI, שירותי ענן, מכשירים חכמים, פרסום דיגיטלי או תקשורת. אמנם Tesla ו־Amazon עשויות להיתפס גם כחברות תעשייה או צריכה, אך בפועל פעילותן נשענת במידה רבה על פלטפורמות טכנולוגיות. כך נוצר מצב בו מדד שאמור לשקף את כל מגזרי המשק – מוטה כמעט לחלוטין לעבר תחום אחד, ומושפע מעדכונים טכנולוגיים הרבה יותר מאשר מתמורות גלובליות רחבות.

מבט קצר על כל אחת מהחברות

עשר החברות הגדולות כיום במדד מייצגות תמהיל לא שגרתי. Nvidia נחשבת לליבת מהפכת הבינה המלאכותית, עם שליטה כמעט מוחלטת בתחום השבבים; Microsoft ממשיכה להוביל את תחום הענן והמערכות הארגוניות; Apple מחזיקה אקו-סיסטם סגור של מכשירים ושירותים; Amazon שולטת במסחר האלקטרוני ושירותי הענן; Google נשענת על הכנסות מפרסום דיגיטלי ומודלי AI; Meta היא שחקנית מובילה ברשתות החברתיות והמטא-וורס; Broadcom מתמקדת בשבבים לרשתות ושרתים; Berkshire Hathaway מציעה חשיפה מגזרית רחבה, אך היא נחשבת חריגה בנוף; Tesla מובילה את מהפכת הרכב החשמלי; ו־JPMorgan היא הבנק הגדול בארה”ב. אך פרט לשלוש האחרונות – שאר החברות שייכות לטכנולוגיה על כל גווניה.

האם מדד רחב עדיין באמת רחב?

אם בעבר משקיעים שבחרו ב־S&P 500 ראו בו עוגן יציב שמייצג את כלכלת ארה”ב, הרי שהיום מדובר למעשה במדד שמובל על ידי קומץ ענקיות טכנולוגיה. המשקל הגבוה של מניות אלו יוצר עיוות בהבנה של תשואות שוק ושל מדדי סיכון. השקעה במדד כיום היא בפועל השקעה באותן עשר חברות – ובעיקר בשלוש מהן. השאר? הן כמעט ואינן משפיעות על ביצועי המדד. חשוב להדגיש: אין מדובר בטעות מתמטית, אלא בתוצאה של מגמות שוק ריאליות. אך משקיע שרוצה פיזור אמיתי – חייב להבין מה מסתתר מאחורי המספרים.