שוק המט”ח, או שוק הפורקס, הוא אפשרות שכיחה ומבוקשת להשקעות אלטרנטיביות, והוא אולי שוק ההשקעות פעיל ביותר בעולם, עם שווי שוק כולל של כמעט 2.5 קוואדריליון, שהם 2,500 טריליוני דולרים בעיסקאות מט”ח למשקיעים. בימים של אינפלציה, מיתון, העלאות ריבית ותנאי שוק משתנים במדינות המערב ובשווקים הפיננסיים מסביב לעולם – אנחנו רואים לא רק תנודתיות ב”שווי הכסף” בשווקים הסגורים אלא גם שינויים משמעותיים בשערי המטבעות החזקים אל מול מטבעות אחרים – מה שכמובן מייצר הזדמנויות להשקעה אלטרנטיבית בתשואות גבוהות. יצאנו לראות – מה עשו המטבעות הגדולים ומה זה אומר על הכלכלות המנהלות אותם?

הדולר: מתחזק אל מול השקל וגם אל מול האירו

הדולר האמריקאי, שמאז שנת 2018 נמצא במגמה של ירידה אל מול השקל, חווה כעת עלייה לא רק אל מול השקל, באפיק זה זינק במעל 11% מאז תחילת השנה, אלא גם אל מול האירו, מולו הרוויח הדולר מעל 7.5% מאז תחילת השנה. מול הפרנק השווייצרי הרוויח הדולר מאז תחילת השנה כ – 9%, מול היין היפני הרוויח הדולר האמריקאי מעל 13%. אם כן, על אף סימני המיתון, המבלבלים גם את המנוסים שבאנליסטים בימים אלה ביחס לכיווני הכלכלה האמריקאית – ניראה שהמשקיעים במט”ח והאווירה הגיאו כלכלית מייצרת עובדה ברורה מאוד בשטח: הדולר האמריקאי הוא חזק, הוא כאן כדי להישאר, ומחירו עולה בחודשים האחרונים אל מול מחירי המטבעות של כלכלות מערביות רבות. 

האירו – מטבע האיחוד התנודתי לאחרונה

אם יש סממן אחד שיכול להצביע על יציבות בשווקים פיננסיים, זהו גודל המייצר גיוון מובנה. כך, אפשר היה לצפות שהאירו, המטבע של כל 27 מדינות האיחוד האירופי, יספק את היציבות שמגיעה עם האיחוד של כלכלות גדולות, וותיקות ויציבות כל כך. אבל האירו עובר טלטלות קשות בשנים האחרונות, לאור ההתחזקות ואז ההיחלשות של נגיף הקורונה, משבר האנרגיה שאירופה היתה הראשונה לסבול ממנו, הקשיים בשרשראות התובלה והאספקה שהשפיעו על מחירי מוצרים וחומרי גלם רבים – וכמובן, המלחמה בין רוסיה ואוקראינה. האירו “מאבד גובה” אל מול הדולר האמריקאי החזק, אבל מול מטבעות אחרים ניראה שהוא דווקא מצליח לשמור על חוזקו: מול הדולר, איבד האירו כ – 7.3% מאז תחילת השנה וכ – 2.5% מתחילת החודש. מול השקל, האירו התחזק מאז תחילת השנה בכ – 3.2% והחודש בכמעט 5%. מול הליש”ט הבריטית התחזק האירו בכ – 1.7% מאז תחילת השנה.

ומה עם השקל הישראלי?

ישראל סומנה בתחילת שנת 2022 ככלכלה חזקה. ניראה היה שהכלכלה הישראלית יוצאת ממשבר הקורונה כשידה על העליונה, עם כל סממני המשק מאוזנים ושיעורי אבטלה ואינפלציה בשליטה. לאחרונה, מאותת השוק הישראלי כי לא כן הוא: נגיד בנק ישראל העלה את הריבית, לראשונה מזה שלוש וחצי שנים. המחירים במגמה חזקה של עלייה כששוק הנדל”ן מוביל בראש עם עליות דו ספרתיות במחירים של נכסי נדל”ן בישראל, מספר הבלתי מועסקים היה בסימן עליה אבל מצטמצם לאחרונה – והשקל, ששמר על כוחו אל מול סל המטבעות העולמי, מאבד גובה ומראה סימני פיחות אל מול הדולר (כאמור, איבד ג – 11.2% מאז תחילת השנה), אל מול האירו (איבד כ – 3.2% מאז תחילת השנה), אל מול הפרנק השווייצרי, הדולר האוסטרלי, והדולר הניו זילנדי. מול היין היפני, אגב, השקל החדש ממשיך לעלות.

ההשפעות המורכבות של שינויים בשערי מטבעות על יחסים בין כלכלות

בשווקים המקומיים, הריבית מבטאת את ערכו של הכסף. אבל, בשוק הבין לאומי, חוזקו ויציבותו של כל מטבע נמדדת אל מול מטבעות יציבים אחרים, וכל השווקים, המנוהלים מוניטארית על ידי בנקים מרכזיים, שואפים ליציבות מערכתית. אנחנו זוכרים כי לאורך שנת 2021 לבדה, רכש בנק ישראל כמעט 35 מיליארדי דולרים – זאת, על מנת לשמור על יציבות הדולר אל מול השקל, כאשר הדולר משפיע על מחירי מוצרים רבים במשק הישראלי ויציבותו אל מול השקל הכרחית לשמירת משק פתוח ומאוזן, מחירי ייבוא וייצוא מגודרים ולמנוע עליות מחירים כתוצאה מהשפעות חיצוניות.  

תמיר קומיסרוב

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.