במשך עשרות שנים הדולר נחשב למטבע החשוב ביותר בזירה העולמית. העוצמה הכלכלית והיציבות היחסית של ארצות הברית, הכלכלה הגדולה בעולם, גרמה לכל מדינות העולם לשים מבטחם בדולר ולהשתמש בו כמטבע הרזרבה הלאומי. כלומר, הכסף הרזרבי שמחזיקה המדינה לעתות חירום כמו מלחמה, או מגיפה עולמית, וכן כדי לייצב את המטבע המקומי במקרה של זעזועים פיננסים, מוחזק במזומן או בניירות ערך נקובים בדולר, ולעיתים קרובות גם נשמר בארצות הברית. בסוף שנת 2021 60% מהרזרבות הלאומיות של מדינות העולם השונות היו בדולר.

בנוסף, משמש הדולר כמטבע העיקרי בסחר הבינלאומי. כלומר, חלק משמעותי מהעסקאות שנערכות בין גורמים במדינות שונות נעשות בדולר, ומחיר מרבית הסחורות החשובות כמו נפט, מוצרי חקלאות או מתכות נקוב בדולר. כיום משמש הדולר ל-40% מנפח הסחר העולמי למרות שכלכלת ארצות הברית מייצגת רק 20% מהייצור העולמי ורק 10% מהסחר העולמי, ושחלקה של הכלכלה האמריקאית הולך ומצטמצם באופן יחסי.

אולם ייתכן שהמציאות הזו הולכת להשתנות. ב-26 בפברואר, מיד לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה, הוציאה ארצות הברית יחד עם בריטניה, קנדה, גרמניה ועוד ארצות באיחוד האירופי הודעה משותפת על הקפאת הרזרבות הלאומיות של רוסיה בשווי 630 מיליארד דולר, כלומר נמנע מרוסיה להשתמש ברזרבות שלה, בדיוק בזמן בו היא צריכה אותן יותר מכל. הצעד הזה מצטרף לסנקציות נגד אירן על רקע ביטול הסכם הגרעין. לפני כשנה הזהב של האפגנים שמוחזק בארצות הברית הוחרם מהם כדי שלא יגיע לידי ארגון הטאליבן ששולט כעת במדינה.

מבלי לשפוט את מוסריות הצעד הזה של ארצות הברית, מתברר שכל מדינה שסומכת על הדולר תלויה בצורה כזו או אחרת ברצון הטוב של ארצות הברית. רצף האירועים הללו, ומקרים דומים בעבר, גורמים למדינות רבות לומר לעצמן שבעצם זה לא כל כך בטוח לשמור את עתידן בידי האמריקאים, שעלולים יום אחד להחרים את כספן במידה והדבר יתאים למדיניות החוץ שלהם.

הרוסים ניסו מראש להימנע ממציאות הזו, והחל משנת 2014, אז החלו לראשונה לנגוס בחלקים מאוקראינה, הסיתו חלק הולך וגדל מרזרבות מטבע החוץ שלהם למטבעות ונכסים אחרים, ביניהם זהב, יורו או יואן, המטבע הסיני, אך גם זה לא הועיל להם לאור העבודה שהרזרבות הללו שמורות בבנקים יפנים, אירופאים או של שאר מדינות המערב וגם הם הוחרמו בצעד המשותף של מדינות המערב.

הסינים יושבים וצופים ומסיקים מסקנות. לסין רזרבות נקובות בדולר בסכום של  למעלה מ-3 טריליון דולר. לסין יש גם לא מעט חיכוכים עם ארצות הברית, והיא מבינה שהיא לא יכולה לסמוך על ארצות הברית במקרה של עימות. מדינות נוספות מחפשות אלטרנטיבות. בין השאר ערב הסעודית שנקלעה לעימות עם ארצות הברית על רקע רצח העיתונאי חשוקג’י, הודו שלא רוצה להיות תלויה בארצות הברית מסיבות רבות ועוד.

החשוד המיידי ליצירת אלטרנטיבה לדולר הוא היואן הסיני וכבר נעשים מאמצים בכיוון הזה. מדינות מתחילות לנתב חלק מהרזרבות הלאומיות שלהן ליואן. אפילו ישראל למרות האופי הפרו אמריקאי המובהק שלה החלט להעביר חלק מהרזרבות הלאומיות למטבע הסיני.

סין ורוסיה כבר מחזיקות במערכות סחר אלטרנטיביות שלא מבוססות על הדולר שמחליפות את מערכת ה-SWIFT הבינלאומית ממנה הוחרמה רוסיה, ושתיהן הגדילו את הרזרבות בזהב שלהן. גם הודו ורוסיה דנות במערכת תשלומים אלטרנטיבית. מדינות ה-BRIC (ברזיל, רוסיה, הודו וסין) מנסות להגיע להסכמה על מטבע אלטרנטיבי לרזרבות הלאומיות שלהן. בנוסף ערב הסעודית שוקלת לקבל יואן תמורת הנפט שהיא מוכרת במקום דולרים. גם בהודו הוחלט להשתמש ביואן הסיני על מנת לשלם על סחורות מיובאות כמו פחם או נפט.

יחד עם זאת נראה שיצירת אלטרנטיבה אמיתית לדומיננטיות של הדולר אינה קרובה כל כך כמו שנטען לפעמים. בין השאר מעידה על כך העובדה שהדולר נמצא בשיא של 20 שנה מול סל המטבעות.  הרזרבות במטבעות האחרים אמנם גדלה וגם ישנם מקרים של סחר במטבעות אחרים, אך הרוב המכריע עדיין נעשה בדולר. בנוסף, מרבית הכלכלות העולמיות  החזקות יותר הן עדיין מערביות ופרו אמריקה. אירופה אמנם מתחרה בארצות הברית בהרבה תחומים, אבל זו “תחרות בין ידידים”, ואין שום סיכוי שהיא תחליף את ארצות הברית במדינות דיקטטוריות כמו סין או רוסיה. רוסיה עם כל הכבוד לא נמצאת אפילו בין עשר הכלכלות הגדולות בעולם והיא רק החמישית בגודלה באירופה. הודו היא אמנם כלכלה צומחת אך עדיין תלויה הרבה יותר במערב מאשר במזרח, ולה בטח אין אינטרס להיות תלויה ביריבה הגדולה סין. מדינות דרום אמריקה אולי ייהנו מדי פעם לעקוץ את ה”גרינגוס” מהצפון אבל בסופו של דבר מרבית הסחר שלהן נעשה עם ארצות הברית, זאת מבלי לדבר על מיליוני הלאטינים שהיגרו לארצות הברית ומזרימים דולרים לכלכלות הבית בכסף שהם שולחים לבני משפחותיהם.

בנוסף, יצירת מערכת עולמית אלטרנטיבית היא לא משימה פשוטה. ההתאמות הנדרשות הן רחבות היקף ועולות הון ובנוסף יצטרכו לקבל הסכמה ממדינות רבות שאין להן ממש אינטרס  לריב עם ארצות הברית. רוסיה אולי תוכל לסחור עם סין, אך סין מוכרת בסכומים גבוהים עשרות מונים לארצות הברית ואין לה שום כוונה לוותר על ההכנסות הללו.

אז ישנם אמנם ניסיונות די רציניים למצוא תחליף, והדולר ככל הנראה יאבד חלק מכוחו, כפי שכבר קרה בשנים האחרונות, אך תרחיש בו נוצרת באמת אלטרנטיבה לדולר או בו הדולר מפסיק להיות המטבע החזק בעולם עדיין נראה רחוק מלהתגשם.