למושג “נוסטרו”, שבא מהמילה הלטינית שמשמעותה “שלנו” בעברית, יש מספר מובנים, אנחנו נתייחס במאמר זה לכספים של חברה שמושקעים בשוק ההון ללא קשר לפעילות העסקית שלה.

במילים אחרות, חברה מסוימת מרוויחה כסף במהלך פעילותה הרגילה ונותרים עודפים בקופה מעבר לצרכי החברה לפעילותה השוטפת, רווחים ללא שימוש מידי. הכסף הזה יכול לשמש למטרות השקעה חוזרת בחברה עצמה או להיות מחולק לבעלים כדיבידנד.

אולם מה קורה במצב שבו הבעלים לא רוצה כרגע להיפגש עם הכסף (משום שזה יוצר אירוע מס לדוגמה) וכן שאין כל צורך להשקעה נוספת בחברה. במקרה כזה הכסף יכול סתם כך לשכב בחשבון מה שיגרום לבזבוז מיותר של פוטנציאל רווח (ובתקופה הנוכחית גם הפסדים של ממש עקב שחיקת הערך הנובעת מהאינפלציה). אפשרות נוספת, טובה יותר, תהיה להשקיע אותו באופן נפרד מפעילות החברה כהשקעה עצמאית, כלומר, לפתוח חשבון נוסטרו. מה היתרונות של צעד כזה?

רווח נוסף. היתרון הראשון והבולט ביותר הוא מה שהזכרנו לעיל – אפשרות ליצור רווח נוסף לחברה. אפשר להשקיע באופן שמרני או נועז, באג”ח, במניות או בהשקעות אלטרנטיביות, העיקר לתת לכסף לעבוד בשבילנו ולייצר ערך.

יתרון מס. השקעה של כספי החברה באופן ישיר באמצעות החברה במקום חלוקת דיבידנד לבעלים והשקעת הכסף באופן פרטי יוצרת יתרון מס. חלוקת  דיבידנד הוא אירוע מס המחייב תשלום שיכול להגיע לעד-30% במקרה של בעל מניות מהותי (המחזיק בלפחות 10% ממניות החברה), מה שגורם לכך שסכום ההשקעה הפרטי יהיה מראש נמוך יותר מאשר ההשקעה ישירות באמצעות החברה. אמנם מתישהו הבעלים ימשוך את הכסף וישלם את המס, אולם עדיף לדחות את האירוע הזה כמה שיותר, שכן אותם 25% או 30% שנמצאים ברשותי יכולים ליצור רווחים נוספים לפני שיגיעו לקופת המדינה.

לדוגמה, אם יש לחברה 100 אלף שקל פנויים ויש לי השקעה אפשרית שיוצרת תשואה של 20% בשנה אחרי מס רווחי הון. אם הבעלים יקח דיבידנד אזי יגיעו לקופתו  70 אלף שקל (בהנחה של מס של 30%). הרווח לאחר שנה יהיה 14 אלף שקל  שיותיר בידי הבעלים 84 אלף שקל. אם, לעומת זאת, החברה עצמה תשקיע את הכסף באמצעות חשבון נוסטרו יווצר רווח של 20 אלף שקל על אותה השקעה. במידה ו-120 אלף השקלים יחולקו כעת, הרי שהמס כעת על הדיבידנד יהיה 36 אלף שקל ולבעלים יישארו ביד 96 אלף שקל – הבדל של 12 אלף שקל לטובת השקעות דרך חשבון הנוסטרו על פני חלוקת הכסף לבעלים והשקעה באופן פרטי.

גיוון פעילות החברה. כאמור לעיל, כסף עודף יכול לשמש להשקעה נוספת בהתרחבות החברה, אולם לעיתים קרובות החברה מיצתה את יכולות הצמיחה שלה בתחום בו היא פעילה, או שהשקעה נוספת תיתן תשואה נמוכה מדי. במקרים כאלה החברה לעיתים תרצה להתרחב לתחומים נוספים כדי לגוון את מקורות ההכנסה ולא להיות תלויה בשוק אחד בלבד. הבעיה היא שכדי להתרחב לתחום נוסף, גם אם משיק לתחום המקורי, יש צורך לעיתים קרובות בהשקעות גדולות והפסדים בתחילת הדרך, או להתמודד עם חוסר ידע ומומחיות בתחום. זה בעצם מקביל מהרבה בחינות לפתיחת עסק חדש מאפס. בנוסף, הדבר יוצר חוסר מיקוד בניהול החברה שמתפזרת לכיוונים שונים.

אלטרנטיבה שתאפשר חשיפה לתחומים נוספים או גיוון מקורות ההכנסה של החברה היא השקעה של כספי נוסטרו בתחומים נוספים. במקום לפתוח עסק חדש מההתחלה, הפוך את החברה שלך לשותפה בעסקים אחרים שכבר מנוהלים היטב. היא יכולה להפוך להיות שותפה באפל או להצטרף לוורן באפט בברקשייר האת’וואי, היא יכולה להלוות כסף לממשלת ארצות הברית, או להיות בעלים של עסקי נדל”ן באמצעות השקעה בקרן נדל”ן אלטרנטיבית – כל העולם ההשקעות פתוח בפני החברה באופן שדורש הרבה פחות מאמץ או סיכון. כמובן, שאין צורך שהחברה עצמה תנהל בעצמה את השקעותיה. בחברות ההשקעות השונות ישנן מחלקות שמיועדות לטיפול בכספי נוסטרו בשיטות ואסטרטגיות שונות, מהשקעות אלטרנטיביות, דרך השקעות סולידיות מסורתיות ועד מסחר אגרסיבי בנגזרים וחוזים עתידיים. חבל לפספס הזדמנות לייצור זרם הכנסות נוסף לחברה מכספים שכבר נמצאים בקופתה.