חבית הנפץ של שוק הנפט

האירועים של 13 ביוני 2025 מחדדים עד כמה שוק הנפט הגלובלי רגיש להתפתחויות גיאופוליטיות במזרח התיכון. הבוקר, מחירי הנפט קפצו עד 10% לאחר שישראל פתחה בתקיפות אוויריות ישירות על יעדים באיראן. מדובר בהסלמה דרמטית, המקרינה מיידית על סוחרי האנרגיה, משקיעים וממשלות בכל העולם. ברקע: חשש מפני פגיעה ביציבות אספקת הנפט, איום על מצר הורמוז, ועליית מדרגה במתיחות האזורית.

ניתוח כמותי: נתוני המסחר והמדדים

מיד לאחר התקיפות, החוזים העתידיים על נפט ברנט עלו מעל 78 דולר לחבית – זינוק של מעל 10% תוך שעות. מחירי ווסט טקסס (WTI) הגיעו לשיאים של 77 דולר. בהמשך, לאחר תיקון מסוים, התייצבו המחירים סביב 74–73 דולר, אך התנודתיות נותרה גבוהה והסוחרים עקבו בדריכות אחר תגובות איראן והמערב.

המסחר ביום שישי התאפיין בהיקפים גבוהים ובמעורבות גוברת של קרנות גידור ומשקיעים מוסדיים. האנליסטים מציינים כי בעוד שמחירי הנפט עלו באופן חריג, חלק מהזינוק נבע גם מסגירת פוזיציות שורט ומהפעלת מנגנוני “הגנה עצמית” של סוחרים בשוק הסחורות.

המניעים: מה דוחף את המחירים?

שוק האנרגיה העולמי נמצא זה שנים על קצה הסכין – תלות גוברת ביצואניות נפט מרכזיות, משבר מתמשך ברוסיה, מגמות ביקוש עולמיות ותלות חסרת תקדים במצר הורמוז, שדרכו עוברים כ-20 מיליון חביות ביום (כ-20% מהסחר העולמי). איראן, יצרנית הנפט השלישית בגודלה באופ”ק, מפיקה למעלה מ-3 מיליון חביות ביום – מתוכן 1.6–1.8 מיליון מופנות ליצוא.

כל פגיעה ישירה בתשתית האנרגיה של איראן, או איום ממומש על חסימת המצר, עלולה לגרום לשוק להתהפך. איומי טהרן על חסימת המצר אינם חדשים, אך המשמעות במקרה של עימות צבאי כוללת השבתה מיידית של חלק מהאספקה, זינוק במחירי הביטוח הימי, והסטת מכליות למסלולים חלופיים – כולם תרחישים המכבידים מיידית על ההיצע הגלובלי.

הרקע האסטרטגי: יעדי התקיפה והחשש מאסקלציה

ישראל הצהירה כי מטרת התקיפות – “מנעות ומדויקות” – היא למנוע מאיראן התקדמות בתוכנית הגרעין ובפיתוח טילים בליסטיים. דובר צה”ל ציין כי “הבוקר צה”ל החל בתקיפות מנע ומדויקות, כנגד תוכנית הגרעין האיראנית”. ראש הממשלה נתניהו הדגיש כי המבצע יימשך “כמה ימים שיידרשו כדי להסיר את האיום”.

בתגובה, איראן שיגרה מעל 100 רחפנים לעבר ישראל, עם אפשרות להסלמה נוספת – כולל ירי טילים ישיר או פגיעה בתשתיות אזרחיות ואנרגטיות. בשוקי האנרגיה קיים חשש מוחשי לגלישת העימות לאזור רחב יותר, ולאיום ממשי על תנועת מכליות במפרץ הפרסי.

השלכות על השוק: תגובות בזירה הכלכלית והפוליטית

ההשפעה המיידית בשוק: זינוק חד במחירי הנפט, עלייה בתנודתיות במסחר, קפיצה במחירי הביטוח הימי, ושינויים בציפיות האינפלציה הגלובלית. המשקיעים חוששים מהשפעה עקיפה גם על שוקי המניות – במיוחד בענפי התעופה, התעשייה, התובלה והכימיה – שבהם עלות האנרגיה מהווה רכיב מרכזי.

ברמה הגלובלית, ארה”ב ושותפותיה במערב עוקבות מקרוב אחר ההתפתחויות. מזכיר המדינה האמריקאי הדגיש כי ארה”ב לא הייתה מעורבת בתקיפות, והזהיר את איראן מפני תגובה ישירה נגד אינטרסים אמריקאיים. הצהרות אלה משקפות ניסיון להימנע מהסלמה רחבת היקף, תוך שימור חופש פעולה צבאי-מדיני מצד ישראל.

השפעות אפשריות על יצוא הנפט האיראני והספקה עולמית

לדברי רבקה באבין, סוחרת אנרגיה בכירה ב-CIBC Private Wealth, “הסיכון המיידי ביותר הוא לייצוא האיראני, שעשוי לרדת בחדות מ-1.6 ל-1.8 מיליון חביות ביום אם תתגבר מדיניות הלחץ או יתרחשו שיבושים נרחבים יותר”. כל פגיעה משמעותית ביצוא האיראני, אף למשך ימים ספורים, עלולה לצמצם את ההיצע בשוק עולמי שגם כך מתמודד עם גירעון מתמשך. תרחיש נוסף – אפשרי אך לא ודאי – הוא תקיפה ישירה של תשתיות הנפט האיראניות מצד ישראל, מהלך שיגרור עליית מחירים חריפה ותגובה מיידית בשוקי האנרגיה.