עזיבתו המוקדמת של נשיא ארה”ב דונלד טראמפ את פסגת ה-G7 בקנדה שלחה גלי הדף לשווקים הפיננסיים הגלובליים, והבליטה את רמת הסיכון הגיאופוליטי בעקבות החרפת הסכסוך בין ישראל לאיראן. הבית הלבן הודיע כי טראמפ שב לוושינגטון “בשל התפתחויות במזרח התיכון”, מה שמאותת על חומרת המצב ועל פוטנציאל ההשפעה הכלכלית הגלובלית.

הצהרת G7: תמיכה בישראל, גינוי חד לאיראן

מנהיגי מדינות ה-G7 פרסמו הצהרה משותפת, בה הדגישו את תמיכתם המלאה בישראל וגינו את איראן כמקור העיקרי לחוסר יציבות וטרור באזור. ההצהרה חיזקה את העמדה כי לישראל יש זכות להגן על עצמה, וקבעה כי איראן לעולם לא תוכל להחזיק בנשק גרעיני. גישה אחידה זו, על רקע התחממות הלחימה, הדגישה את פערי הגישות מול עמדות סין וקוראת להמשך הדיפלומטיה לצד עוצמה צבאית.

טראמפ עצמו דחה בתוקף את הדיווחים על הפסקת אש, והבהיר שמדובר בעניין גדול בהרבה, ואף קרא לאזרחים איראניים “לפנות את טהרן מיד”. פוסטים תקיפים אלה ברשתות החברתיות העמיקו את תחושת המשבר, והזינו מגמות בריחה מסיכון בקרב המשקיעים.

תגובת השווקים: אנרגיה, סחורות ומקלטים בטוחים

השווקים הגיבו במהירות להחרפת הסכסוך – מחירי הנפט זינקו בכ-13% בשל חששות מפגיעה באספקה דרך מצרי הורמוז, אחד מעורקי האנרגיה המרכזיים בעולם. מניות תחום האנרגיה והביטחון הציגו ביצועים עודפים, בעוד המדדים המרכזיים (כמו S&P 500) נעו בתנודתיות גבוהה ברקע חששות מסלמה ומפגיעה בסחר ובאספקה גלובלית.

נכסי מקלט מסורתיים – אג”ח אמריקאיות והדולר – רשמו עליות עקב בריחה לאיכות מצד משקיעים. חברות תובלה ימית דיווחו על שינויי מסלולים, והסיכון להפרעות בשרשראות אספקה התגבר.