שוק הביטחון העולמי בשיא של כל הזמנים – כסף, טכנולוגיה והשפעה אסטרטגית
בעשור האחרון, שוק הביטחון העולמי הפך מאזור תעשייה נישתי לתעשייה גלובלית אדירה שמגלגלת מאות מיליארדי דולרים בשנה. המתח הבינלאומי, איומים אזוריים והאצת מירוץ החימוש – כולם יחד מניעים את שווי השוק של החברות הביטחוניות לשיאים חדשים. לפי הנתונים העדכניים ל-30 ביוני 2025, שווי השוק הכולל של 30 חברות הקבלנות הביטחוניות הגדולות בעולם חצה את רף ה-1.4 טריליון דולר – עלייה חדה יחסית לעשור הקודם. הגידול הדרמטי בשווי נובע מהצטיידות מדינות, פיתוח טכנולוגיות מתקדמות, והבנה שברגעי משבר – ביטחון הוא משאב שאין לו תחליף.

סקירה כמותית: מי שולט על שוק הקבלנות הביטחונית?
לפי הדירוג הנוכחי, החברה בעלת שווי השוק הגדול ביותר היא RTX (לשעבר Raytheon Technologies) האמריקאית, שמובילה את הטבלה עם שווי של כ-193 מיליארד דולר. אחריה ניצבת Honeywell עם 147 מיליארד דולר, ואחריה Safran הצרפתית – היצרנית האירופית הגדולה בשוק, ששווי השוק שלה עומד על כמעט 135 מיליארד דולר. גם Rheinmetall מגרמניה (92.8 מיליארד דולר), Lockheed Martin (107.4 מיליארד דולר), Northrop Grumman (71.1 מיליארד דולר), L3 Harris (46.1 מיליארד דולר), General Dynamics (78 מיליארד דולר), BAE Systems הבריטית (75 מיליארד דולר), Thales הצרפתית (61 מיליארד דולר), Dassault Aviation (27.8 מיליארד דולר), Kongsberg הנורבגית (33.6 מיליארד דולר), Leonardo האיטלקית (29.6 מיליארד דולר), Saab השוודית (33 מיליארד דולר), Aselsan מטורקיה (17.8 מיליארד דולר), ועוד חברות הודיות, סיניות, קוריאניות וספרדיות שנכנסות לרשימה. התפלגות שווי השוק משקפת את מפת ההשפעה הביטחונית – אמריקה מובילה, אירופה מתחזקת, ואסיה הופכת לכוח עולה.

דומיננטיות אמריקאית, נוכחות אירופית, עליית אסיה
החברות האמריקאיות שולטות בענף לא רק במספר אלא גם בעומק טכנולוגי: RTX, Honeywell, Lockheed Martin, Northrop Grumman, General Dynamics ולצדן L3 Harris – מחזיקות בפיתוחים שמניעים את התחום האווירי, הימי, הסייבר, והלוגיסטיקה הצבאית. לארה”ב יתרון של קנה מידה, תקציב פדרלי ענק והובלה בשוקי הייצוא לנאט”ו ולבעלות ברית.

במקביל, אירופה מספקת אלטרנטיבה טכנולוגית: חברות כמו Safran ו-Thales מצרפת, Rheinmetall ו-Hensoldt מגרמניה, BAE Systems מבריטניה, Leonardo מאיטליה ו-Saab משוודיה, מתמקדות בטכנולוגיות ייחודיות – חימוש מתקדם, לוחמה אלקטרונית, מערכות חיישנים ואוטומציה. הכוח האירופי מתבסס גם על ייצוא למדינות מתפתחות, חבילות אבטחה אזרחית-צבאית, ושיתופי פעולה אינטר-אירופיים.

אסיה, ובפרט הודו וסין, מתחילה להוות איום מסחרי־טכנולוגי על המערב. חברות כמו HAL ההודית, AVIC הסינית, KAI מקוריאה ואחרות, מצמצמות פערים, מבססות שוק פנימי ענק ומנצלות קפיצה בחדשנות מקומית, בפרט בתחומי מל”טים, חימוש חכם ולוחמה סייברית.

הקשר הגיאופוליטי: למה השוק בשיא, ומה מניע את הצמיחה?
הגידול החד בשווי החברות אינו תוצאה של חדשנות בלבד, אלא נגזרת של מתחים גיאופוליטיים: מלחמת רוסיה־אוקראינה שינתה את סדרי העדיפויות באירופה; ארה”ב ומדינות נאט”ו מאיצות רכש, והמזרח התיכון, אסיה ודרום אמריקה נמצאות בעידן של מירוץ חימוש מחודש. תקציבי הביטחון של מדינות העולם ממשיכים לגדול, וההבנה שהציוד החדשני ביותר – החל ממערכות טילים, דרך הגנה אווירית ועד מערכות בינה מלאכותית צבאית – הופך לכלי חובה עבור כל צבא מודרני.

חדשנות טכנולוגית: רובוטיקה, סייבר ובינה מלאכותית בשירות הביטחון
במקביל להשקעות במערכות לחימה קלאסיות, ישנה האצה בפיתוח טכנולוגיות דואליות: מערכות איסוף מידע, כלי טיס בלתי מאוישים, אוטומציה, בינה מלאכותית, סייבר והגנה דיגיטלית. כל אלה הופכים את חברות הביטחון המובילות לשותפות אסטרטגיות לא רק לצבאות, אלא גם לתשתיות לאומיות (אנרגיה, תחבורה, בריאות), ולהגנת מדינות בפני איומי טרור, פשע מתקדם ואיומים היברידיים.

האתגרים: גלובליזציה, רגולציה ותחרות חדשה
צמיחת הענף טומנת בחובה אתגרים כבדים. מצד אחד, גלובליזציה של שווקים יוצרת תחרות גוברת על מכרזים בינלאומיים, חוקים מחמירים בתחום היצוא, וביקורת ציבורית סביב סוגיות אתיות והגבלות סחר. מצד שני, כניסת חברות חדשות, בפרט מהודו, סין וטורקיה, לוחצת על המחירים ומחייבת חדשנות מואצת. גם הרגולציה על תחום הסייבר, השפעת מדיניות ארה”ב כלפי שותפות זרות, ותחרות על משאבי חומרי גלם – הופכים את הניהול האסטרטגי למורכב.