למה “ראלי זבל” שמונע על ידי מניות גרועות עשוי להסביר את הקיץ הרע מאוד של קרנות הגידור הכמותיות
siteguru
•
5 דק’ קריאה
•
לפני 7 חודשים
קיץ מאתגר לקרנות הגידור הכמותיות
הקיץ האחרון היה קשה במיוחד עבור קרנות גידור כמותיות, בעיקר בשל תופעה המכונה “ריצת זבל” – זינוק פתאומי במחירי מניות באיכות נמוכה. התופעה הזו חשפה חולשות באסטרטגיות השקעה מונחות-נתונים והמחישה כיצד התנהגות ספקולטיבית של השוק עלולה לשבש גם את המודלים המתוחכמים ביותר.
קרנות גידור כמותיות מסתמכות בדרך כלל על אלגוריתמים מתמטיים ומודלים סטטיסטיים לצורך קבלת החלטות השקעה, תוך התמקדות במניות איכותיות עם יסודות פיננסיים חזקים. אך כאשר מניות זבל מזנקות – למרות נתונים פיננסיים חלשים – האסטרטגיות הללו עלולות להיכשל.
מהי “ריצת זבל”?
“ריצת זבל” היא תופעה שבה מניות ספקולטיביות באיכות נמוכה חוות עליות חדות במחיר, לעיתים כתוצאה מהייפ בשוק ולא מהשיפור בעסק עצמו.
מאפיינים עיקריים:
השקעות ספקולטיביות: משקיעים רוכשים מניות כושלות מתוך תקווה לרווח מהיר.
תנודתיות גבוהה: מניות זבל מאופיינות בחוסר יציבות, דבר שמקשה על מסחר אלגוריתמי.
ניתוק מהיסודות: המחירים מזנקים למרות רווחים חלשים, מאזנים בעייתיים או חוב גבוה.
כיצד ריצות זבל פוגעות בקרנות כמותיות
במהלך ריצת הזבל, נוצרו מספר אתגרים מהותיים:
תמחור שגוי: מניות זבל נראו אטרקטיביות לפי מומנטום המחיר, אך לא לפי יסודות פיננסיים.
שיבוש מודלים: אסטרטגיות מסורתיות שמטרתן למכור מניות יקרות מדי נכשלו כשהן המשיכו לעלות.
סיכון שורט סקוויז: כשהמניות עלו בניגוד לציפיות, המשקיעים נאלצו לרכוש אותן חזרה, מה שדחף את המחירים עוד יותר למעלה.
בקיצור, כאשר רגשות בלתי רציונליים גברו על ניתוח רציונלי – האלגוריתמים קרסו.