החרפה במדיניות הסחר הגלובלית, ובפרט העלאת המכסים מצד ארצות הברית, יוצרת קווי שבר בין בנקים מרכזיים ברחבי העולם. כל בנק מאמץ גישה שונה בהתאם לאתגרים הכלכליים המקומיים והבינלאומיים, מה שמחלק את השוק לשלושה מחנות עיקריים. החזית הכלכלית הנוכחית אינה אחידה ואינה צפויה, ומכריחה את קובעי המדיניות להגיב לא רק לתנאים כלכליים אלא גם להתפתחויות גיאו-פוליטיות בלתי צפויות

המחנה הראשון, שמובל בידי הפדרל ריזרב, שומר על מדיניות ריבית גבוהה יחסית. אף על פי שצמיחה בארה”ב נחלשה והאינפלציה מאטה, הבנק המרכזי האמריקאי אינו ממהר להוריד את הריבית. הוא מביע זהירות על רקע חשש מהתפרצות אינפלציונית מחודשת, בייחוד לנוכח עליות מחירים הנובעות ממכסים חדשים. הגישה הזו מתאפיינת במשמעת מוניטרית נוקשה ובמוכנות לשלם מחיר בצמיחה כדי להבטיח יציבות מחירים

מנגד, המחנה השני כולל את הבנק האירופי המרכזי ואת חלק מהבנקים המרכזיים באוסטרליה, קנדה ונורבגיה. גופים אלו כבר התחילו להוריד ריבית או שולחים רמזים ברורים בכיוון זה. מבחינתם, הסיכון המרכזי הוא האטה כלכלית ולא אינפלציה. הם רואים במכסים גורם שמעיק על הביקושים ומאט את הכלכלה הריאלית, ולכן מגיבים במדיניות מרחיבה מתוך כוונה להקל על תנאי האשראי ולעודד פעילות עסקית

המחנה השלישי כולל מדינות מתפתחות ובנקים מרכזיים כמו בנק יפן, שמתמודדים עם תנאים מורכבים יותר. מצד אחד, הם זקוקים לריבית נמוכה כדי לתמוך בכלכלה מקומית שברירית. מצד שני, הם חוששים מהיחלשות המטבע ומהשפעות אינפלציוניות כתוצאה מהתייקרות הייבוא. הם מהססים לנקוט עמדה ברורה ומעדיפים לחכות ולבחון את ההתפתחויות מקרוב

מכסים כמקור ללחצים כפולים

המכסים הפכו לא רק לכלי מדיניות חוץ אלא גם לגורם בעל השפעה ישירה על מדדי מאקרו חשובים. מחד, הם יוצרים לחץ אינפלציוני באמצעות התייקרות מוצרים מיובאים. מאידך, הם מקטינים ביקושים ויוצרים אי־ודאות עסקית, מה שפוגע בהשקעות וגורר האטה בצמיחה. התוצאה היא אתגר למדיניות המוניטרית, שנדרשת לתמרן בין שני כוחות מנוגדים

העלייה במחירי חומרי הגלם והרכיבים הנלווים, במיוחד במדינות תעשייתיות תלויות ייבוא, יוצרת התייקרויות רוחביות במשק. חברות נאלצות להתמודד עם עלויות גבוהות יותר ועם חוסר ודאות באשר לשרשראות האספקה. הבנקים המרכזיים אינם יכולים להתעלם מההשפעות הללו ולכן מבצעים התאמות שקטות במדיניות המעקב והתחזיות

תגובת מערכת הבנקאות לסביבת הסחר החדשה

מלבד קובעי המדיניות המוניטרית, גם המערכת הבנקאית המסחרית מושפעת עמוקות מהמכסים. בנקים מזהים עלייה בסיכון האשראי, במיוחד בענפים תלויי יצוא ותעשיות גלובליות. התארכות זמני האספקה והצורך ברמות מלאי גבוהות יותר יוצרים צורך באשראי נוסף מצד הלקוחות, מה שמחייב את הבנקים לנהל סיכונים באופן שמרני יותר

בנוסף לכך, הגבלות הסחר מקשות על תכנון פיננסי יציב ומעלות את החשש מכשלי אשראי בעתיד הקרוב. חלק מהבנקים אף החלו להקטין חשיפה לענפים מסוימים, או לדרוש בטוחות גבוהות יותר כתנאי למימון. התוצאה היא הידוק בתנאי האשראי שיכול להעמיק את ההאטה הכלכלית במקרים מסוימים

שוק בתנועה: לקראת סתיו של הכרעות

המחצית השנייה של השנה עשויה להתברר כתקופה קריטית. בארצות הברית צפויה הפד לקבל החלטות קשות לגבי המשך מדיניות הריבית, במיוחד אם המכסים ימשיכו להעלות מחירים מבלי לייצר שיפור בצמיחה. באירופה, קובעי המדיניות מקווים שהורדות הריבית האחרונות יספיקו כדי לבלום את ההאטה, אך ייתכן שיידרשו צעדים נוספים אם המצב יחריף

מדינות במזרח אירופה שוקלות כיצד לאזן בין שמירה על יציבות המטבע לבין הצורך בתמיכה בכלכלה המקומית. בעוד שבחלקן קיימת עדיין אינפלציה גבוהה יחסית, הלחצים הכלכליים הגלובליים מחייבים חשיבה מחדש על מסלולי הריבית והמדיניות הפיסקלית