סין חושפת יוזמה שאפתנית לשיתוף פעולה בינלאומי ב-AI – ומסמנת שינוי כיוון אסטרטגי בזירה הגיאופוליטית והטכנולוגית
ב-26 ביולי 2025 הכריזה ממשלת סין על תוכנית פעולה עולמית חדשה לניהול ופיתוח תחום הבינה המלאכותית, הכוללת ייסוד גוף בינלאומי לשיתוף פעולה בתחום ה-AI. היוזמה, שהוצגה על ידי ראש הממשלה לי צ׳יאנג, מציעה מסגרת גלובלית בת 13 סעיפים לניהול רגולציה, שיתופי קוד פתוח, תשתיות מחשוב, בטיחות אתית ונגישות טכנולוגית רחבה לכלל מדינות העולם – ובמיוחד למדינות מתפתחות, שחסרות לעיתים תשתית או הון טכנולוגי.

בעוד שארה”ב בחרה בגישה של דה-רגולציה מואצת ואמונה בשוק חופשי, סין מאותתת כי בכוונתה להפוך לגורם המכתיב סטנדרטים עולמיים – לא רק בחדשנות טכנולוגית, אלא גם בנורמות שלטוניות, כללי בטיחות אתית, ועקרונות גישה שוויונית. מהלך זה מציב את בייג’ינג בעימות ישיר עם הגישה האמריקאית, ובמובנים רבים – מציב אותה כמובילה רעיונית-מוסדית בעידן החדש של טכנולוגיית AI.

מה כוללת תוכנית הפעולה של סין?
על פי המסמכים הרשמיים שפורסמו, התוכנית הסינית מציעה הקמה של ארגון בינלאומי קבוע לשיתוף פעולה בתחום הבינה המלאכותית, שמרכזו יהיה בשנחאי, אחת הערים בעלות ההשפעה הכלכלית הגדולה ביותר באסיה. הארגון אמור לשמש כפורום לקידום סטנדרטים טכנולוגיים גלובליים, קווים מנחים אתיים, תיאום בין רגולטורים, קהילות מדעיות, אוניברסיטאות וחברות מובילות בתעשייה – ואף להוביל לבניית תשתיות משותפות למודלים פתוחים עתירי ביצועים.

המסמך מדגיש את חשיבות “הגישה השוויונית לטכנולוגיה”, קריאה ל”שיתוף פעולה רב-צדדי” ועמדה עקרונית נגד מונופולים טכנולוגיים, תוך הצגת תמריצים מדינתיים לתמיכה ביוזמות פתוחות. היוזמה כוללת שיתופי פעולה עם אוניברסיטאות, חברות תוכנה, גופי תקינה ורגולציה – לרבות השקעה ממשלתית בתשתיות מחשוב ענן ואימון מודלים רחבי היקף עבור מדינות ללא נגישות טכנולוגית מתקדמת, במטרה לצמצם פערים דיגיטליים.

תגובת ארה”ב: חיזוק ההובלה העסקית, לא רגולציה בינלאומית
התגובה האמריקאית הגיעה בשבוע שלפני, עם פרסום “תוכנית הפעולה הלאומית לבינה מלאכותית”, במסגרתה הבית הלבן הדגיש את תמיכתו הבלתי מסויגת ביוזמות מהסקטור הפרטי ובפיתוח מואץ של טכנולוגיות AI עם מינימום מגבלות רגולטוריות פדרליות. התוכנית כוללת בין היתר הקלות ביצוא שבבים ומערכות AI לשותפות אסטרטגיות של ארה”ב, דוגמת יפן, קוריאה הדרומית ואוסטרליה, תוך התחייבות להשקעה בסביבות בדיקה רגולטוריות מינימליסטיות.

בפועל, מדובר במחלוקת יסודית בין שתי תפיסות עולם: בעוד וושינגטון שמה את הדגש על מובילות עסקית וחירות טכנולוגית, סין מציעה מודל של “בינה מוסדרת”, הנתפסת כצעד לקראת סדר עולמי חדש – ובמיוחד כהזדמנות לבסס בריתות טכנולוגיות עם מדינות אפריקה, אסיה ודרום אמריקה, מתוך חזון של נגישות ואחריות גלובלית.

קריאת תיגר על ההגמוניה של המערב
מאחורי המילים הרשמיות מסתתרת אסטרטגיה גיאופוליטית ברורה ומתוחכמת. סין מבקשת לעצב את מסגרת הכללים של AI הגלובלי, מתוך הבנה עמוקה שהשליטה בתשתיות ובתקינה שוות ערך לשליטה בכוח עולמי – כלכלי ופוליטי כאחד. זהו חלק מהניסיון הסיני לבסס נוכחות מוסדית בכל תחום אסטרטגי, בדגש על טכנולוגיות מתקדמות.

לפי גורמים מדיניים בבייג’ינג, ארגון ה-AI החדש יספק מסלול עוקף למוסדות כמו ה-OECD, G7 או פורומים מערביים אחרים. בכך, סין למעשה מאותתת כי אין בכוונתה לפעול עוד תחת החזון המערבי – אלא לבנות בריתות מקבילות משלה, בדגש על הכלה, גישה פתוחה, שוויוניות ביכולות והגדרה מוסדית חדשה של “טכנולוגיה לטובת הכלל”.

השפעה צפויה על החברות והשווקים
עבור חברות טכנולוגיה – מדובר באתגר עסקי-מערכתי וגם בהזדמנות לפעול במרחבים רגולטוריים חדשים. תאגידים גלובליים ייאלצו להסתגל לריבוי מסגרות רגולטוריות במקביל: האחת מונחית על ידי שווקים מערביים חופשיים, והשנייה מבוססת על תקינה אסייתית עם מרכיב מוסדי חזק וריכוזי. מצב זה עשוי להוביל להכפלת משאבים, פיתוח גרסאות כפולות למוצרים ואף תחרות על פרשנות רגולטורית.

בנוסף, ההשקעות שמכוונת סין לתשתיות AI (מחשוב ענן, מאגרי נתונים, מעבדות AI ומרכזי אימון) צפויות להזרים הון ציבורי ופרטי בהיקפים עצומים לתוך התחום, ובפרט לאזורים גיאוגרפיים שהוזנחו עד כה. התוצאה: פיזור יכולות עיבוד מתקדם ברחבי העולם, אך גם יצירת תחרות חדשה על גישה לנתונים ולחומרה.

משקיעים יצטרכו לבחון האם מודלים פתוחים של חברות סיניות – דוגמת DeepSeek או Moonshot AI – יוכלו להפוך לחלופות אמינות למודלים המערביים של Google, Microsoft או Anthropic. מנגד, ממשלות המערב צפויות להחמיר מגבלות על שיתופי פעולה עם גופים המזוהים עם היוזמה הסינית – לרבות חסימת מימון ובלימת ייבוא ידע.

מבט קדימה: תחילתו של מרוץ עולמי על נורמות ה-AI
לא מדובר רק בתחרות על טכנולוגיה – אלא במאבק עולמי מתהווה על כללי המשחק עצמם. הכרזת סין אינה מנותקת מהקשרים רחבים יותר, כגון מלחמת השבבים, המתיחות בדרום-מזרח אסיה, מאבקי הגמוניה על אספקת קובלט וחומרי גלם, או מדיניות הייצוא האמריקאית שהולכת ומחריפה.

ככל ששני הגושים יעמיקו את הפערים ביניהם, עלולות לצמוח שתי מערכות AI מקבילות – עם סטנדרטים, מוסדות, נורמות אתיות וכללי הפעלה נבדלים. המשמעות: חברות, ממשלות ואפילו צרכנים יידרשו לבחור באיזו מערכת לפעול, בהתאם לבריתות הפוליטיות-כלכליות של מדינתם, ומערכת החוקים שתכתיב את עתיד הבינה המלאכותית.