המודל הצ’יליאני – רקע

המודל הצ’יליאני (The Chilean Model) הוא מדיניות חיסכון פנסיונית אשר הומצאה והושמה לראשונה בשנות ה- 80 בצ’ילה, ומיושמת ברחבי העולם במדינות ה-OECD . הרעיון של המודל –  ניהול כלכלי-ליברלי של כספי הפרישה, כאשר צריכה להיות התאמה רציונאלית לגילם של החוסכים. נקודת המוצא היא שאנשים מן השורה אינם מתמצאים דיים בניהול סיכונים וצריך שתהיה שיטה מסוימת אשר תמנע פגיעה בחסכונות הפרישה שלהם.

מכאן, המודל אומר שככל שגיל החוסכים נמוך יותר, מסלול החיסכון שנכון עבורם הוא כזה המתאפיין ברמת סיכון גבוהה. מנגד, ככל שגילם עולה, מסלול החיסכון שנכון עבורם הוא כזה המתאפיין ברמת סיכון נמוכה יותר (כאשר במקרה כזה –  התשואה הפוטנציאלית פוחתת בהתאמה).

כאן בישראל, פורסמה בפברואר 2015 רפורמת “המודל הצ’יליאני” אשר חייבה מוסדות פיננסיים המנהלים חסכונות פנסיוניים (לרבות בתי השקעות) להשיק מוצרי חיסכון חדשים אשר מתחשבים בגילם של החוסכים. אי לכך, ב- 1.1.2016 הושקו מוצרי החיסכון האלה אשר משתייכים למודל שנקרא ‘חכ”מ’ שפירושו הוא חיסכון כספי מותאם.

מסלולי החיסכון במודל ה- חכ”מ מהווים כיום את אפיקי ברירת המחדל של קופות הגמל וקרנות הפנסיה ומוכרות לנו בעיקר כשלוש קטגוריות מרכזיות: “מסלול חיסכון והשקעה לבני 50 ומטה”, “מסלול חיסכון והשקעה לבני 50-60” ו- “מסלול חיסכון והשקעה לבני 60 ומעלה”.

מהם היתרונות של המודל הצ’יליאני?

• המודל מתחשב בגילם של החוסכים. ברגע שהם מגיעים אל הגיל המקסימאלי במסגרת המסלול שבו הם נמצאים – הם מועברים אוטומטית למסלול הבא. למשל: חוסך בן 50 שהיה 10 שנים במסלול לבני 50-60 יועבר באופן אוטומטי למסלול החיסכון לבני 60 ומעלה.
• חוסכים בני 60 פלוס רשאים לעבור אל מסלול השקעה לבני 50 ומטה אם ברצונם לנסות ולהשיג תשואה טובה יותר, אשר מטבעה מאופיינת ברמת סיכון גבוהה יותר.
• בעקבות המשבר של 2008, פנסיונרים רבים חוו פגיעה קשה בחסכונות הפנסיוניים שלהם. הסיבה היא שלא היה שוני בין מסלולי ההשקעה של אנשים צעירים ואנשים מבוגרים, כך שרבים מן האחרונים הפסידו כסף רב מן החיסכון שצברו במהלך חייהם. כנגד זאת, יישום המודל הצ’יליאני הביא פתרון הבעיה – כיוון שהוא לא חושף חוסכים מבוגרים להשקעות מסוכנות שעלולות לפגוע בהם.
• משום גילם הצעיר, המודל הצ’יליאני עבור בני 50 ומטה מאפשר להם להגדיל את החיסכון הפנסיוני – על אף כי מדובר בחיסכון בסיכון גבוה. הסיבה לכך, כמובן, היא שבטווח הארוך יהיה להם די והותר זמן כדי “לתקן” נפילות פוטנציאליות. וכי למה? כיוון ש- א’ הם צעירים וב’- כמו שאנו מכירים את אופיים של השווקים – הם עלולים להיות תנודתיים מאוד אך מנגד לתקן עצמם ולזנק חזק למעלה (ממש כמו במשבר הקורונה הנוכחי). בהמשך, ככל שגיל החוסכים יעלה, המודל הצ’יליאני יעניק להם ביטחון דרך מעבר אל מסלול השקעה סולידי אשר יגן על הכסף שלהם מפני נפילות בשווקים.

כדאי לדעת: יש גם מודל אלטרנטיבי!

את הקונספט של המודל הצ’יליאני אפשר לסכם במשפט קצר: התאמת רמת הסיכון אל גילם של החוסכים. בדומה לכך, ניתן להתאים את רמת הסיכון בתיקי השקעות מנוהלים ובעיקר לפזרה דרך גיוון הפורטפוליו עם ביצוע השקעות אל מחוץ לשוק ההון: השקעות בנדל”ן, תשתיות, אנרגיה, הלוואות חברתיות (P2P) או בכל נכס ואפיק נוספים אשר אינם נמצאים בקורלציה (מתאם) אל שוק ההון התנודתי.

אז מודל צ’יליאני – מסייע לכם לחסוך בצורה רציונאלית לפנסיה.

מודל אלטרנטיבי – מאפשר לגוון את תיק ההשקעות, להגדיל את פוטנציאל הרווחיות ולהפחית מרמת הסיכון הכוללת.

בכל שאלה הנוגעת למודל הצ’יליאני ו/או למעבר לייעוץ אישי הקשורה לתחום ההשקעות (לרבות השקעות אלטרנטיביות), אתם בהחלט מוזמנים להשאיר פרטים ומתכנן/ת פיננסים מטעמנו ישמחו לחזור אליכם ולסייע!

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור מהווה יעוץ מקצועי להשקיע בתחום כזה או אחר