אפשר לומר שלאחרונה אנחנו נמצאים בתקופת עלייה מדאיגה בפריצות הסייבר.

מחד, מערכות המחשוב של ארגונים גדולים הן לא מתקדמות מספיק כדי לעמוד בכל עת בפני אין ספור האקרים מכל העולם שרק מחכים להזדמנות שלהם; ומאידך – מחשבי הארגונים עמוסים במידע, ששווה הרבה כסף, איפה אנחנו עומדים בהקשר של פריצות סייבר עם תחילת השנה החדשה, ומה כדאי לעשות?

ממש לאחרונה התפרסמה ידיעה מרעישה בעיתונים בישראל: האתר City4U, המנהל תשלומים מוניציפאליים עבור מספר רב של עיריות ורשויות בישראל – נפרץ, ועל פי טענותיו של הפורץ ומסמכים שהוא פרסם נגנבו הפרטים האישיים של שבעה מיליון ישראלים כולל מספרי זהות, מסמכים ששולמו, ועוד.

התקיפה הזו, שהיא אולי המקיפה ביותר שאירעה בישראל, מגיעה אחרי פריצת הסייבר הזכורה לכולנו מסוף השנה שעברה על חברת הביטוח שירביט.

בסיום הרבעון הראשון של 2021 פרסמה החברה דו”חות כספיים שהציגו תמונה עגומה: תביעות ענק בסכום מצטבר של מעל 1.2 מיליארד שקל בעקבות הפריצה לשרתי החברה וחשיפת המידע אודות לקוחות, איפסו כמעט לחלוטין את רווחי החברה בשנת 2020, זאת לעומת רווחים של כ – 26 מיליוני שקלים בשנה שקדמה לה.

השבתת השרתים של החברה בעקבות הפריצה פגעה ביכולת החברה לחדש פוליסות ביטוח ללקוחות קיימים לכל אורך החודש האחרון של שנת 2020.

בדצמבר 2020 נפרצו בישראל מעל 40 חברות העוסקות בסחר בין לאומי לאחר שהאקרים פרצו לשרתי חברת Amital המספקת שירותי מחשוב לחברות אלה וגנבו את פרטי הגישה לעשרות הלקוחות שלה.

בארצות הברית פורסם רק אתמול דו”ח מדאיג, המגלה כי מערכות המחשוב של מעל 1,200 בתי ספר יסודיים ברחבי המדינה נפרצו במהלך שנת 2021, ופרטיהם האישיים של תלמידים רבים נחשפו ואף פורסמו.

השאלה היא מי ממצמץ ראשון

במלחמת מתקפות הסייבר, האקרים מחפשים את ההזדמנות הבאה להניח את ידיהם על מידע שיהיה שווה לארגונים לעיתים סכומי כסף משמעותיים, מתקדמים בקצב מפתיע בפיתוח טכנולוגיות ושיטות לפריצה למערכות והשאלה היא, האם הארגונים הגדולים מסוגלים להשקיע את הזמן, האנרגיה, המשאבים והכספים הנדרשים על מנת לשמור את מערכות המחשוב שלהם בקדמת הטכנולוגיה, כך שהאקרים לא יוכלו להניח את ידיהם על מאגר המידע הארגוני.

התשובה היא, כמובן, לא. ארגוני טכנולוגיה וסייבר אולי מסוגלים להשקיע את המשאבים הנדרשים על מנת לשמור על קידמה טכנולוגית והטמעת כלים מתקדמים למניעת פריצות ולאבטחה  אולם מיליוני ארגונים ברחבי העולם פשוט לא מסוגלים לעמוד בקצב ההתקדמות של פורצים מהירים ומתקדמים.

בראיון חגיגי לכבוד ראש השנה עם ברוס שנייר, חוקר אבטחה בעל מוניטין שכונה “גורו האבטחה” השנה, נכתב אפילו שחלק ניכר מפריצות הסייבר לא מבוצעות על ידי מומחים בתחום.

לעיתים, גם בני נוער משועממים עם ידע מספק בתחום אבטחת סייבר, יכולים לעשות נזק משמעותי לחברה שהשקעה באבטחת המחשוב שלה אינה בראש מעייניה.

איך מונעים את התקפת הסייבר הבאה?

כנראה שהניסיון למנוע מתקפות סייבר, בקצב מתקפות שהולך ועולה, הוא ניסיון נואש.

מה שאפשר לעשות הוא להפקיד את אבטחת השרתים והמחשוב בידי חברה האמונה על שמירה טכנולוגיות ואבטחה מתקדמת, ואולי לא פחות חשוב, לבטח את המחשוב והמידע בביטוח סייבר מקיף.

במקרה של הפעלת הביטוח, במקרים רבים ניתן לקבל לא רק שיפוי כספי על הנזק לארגון אלא גם סיוע מקצועי, למשל באחזור השרתים או בייצוג משפטי הולם לחברה, במקרה של תביעות לקוחות.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.