ממיזם באוניברסיטה לאחת מהאפליקציות החברתיות הבולטות בעולם

לצד פייסבוק, אינסטגרם וטוויטר נולדה שחקנית חדשה בשם סנאפצ’ט ששילבה בין תמונות, סרטונים והמון אימוג’יז. כבר בתחילת הדרך רבים סברו כי השווי של החברה איננו גבוה, ועדות לכך ניתן למצוא בהתרסקות המנייה בשנתיים האחרונות. מה עובר על סנאפצ’ט? להלן סקירה בנושא.

בתחילת דרכה התחילה סנאפצ’ט כמיזם של שני סטודנטים בשם אוון שפיגל (לימים מולטימיליונר ששוויו נאמד ב 5.5 מיליארד דולר) ורג’י בראון שהחליטו להקים את המיזם במסגרת פרויקט באונ’ סטנפורט היוקרתית. בהמשך הצטרף בובי מרפי, לצורך כתיבת הקוד של האפליקציה שנקראה בהתחלה פיקאבו. עם התקדמות פיתוח האפליקציה הצליחו השלושה להקים פיצ’ר ייחודי אשר מאפשר למשתמשים לצייר על גבי התמונה או הסרטון, ובהתאם לכך להעלות או לשלוח את הסרטונים לחברים קרובים. בהמשך הוסיפו אלמנטים נוספים שהפכו את האפליקציה לאחת האפליקציות המובילות בעולם, וזאת למרות תחרות עזה מצד המתחרות הגדולות פייסבוק ואינסטגרם. הייחוד של האפליקציה נבע מתוך העובדה כי ניתן היה להעלות או לשלוח תמונות וסרטונים למשך שנייה עד עשר שניות בלבד, כך שנושא המהירות היווה ללא ספק את אחד מהאלמנטים שהפכו את האפליקציה ללהיט מיידי, בייחוד בקרב צעירים בין הגילאים 8-18.

המניה שהסעירה את דימיון המשקיעים

ככל שהצטרפו יותר משתמשים לאפליקציה, כך ההתעניינות בפעילות החברה הלכה וגברה. השיא נשבר בשנת 2017 כאשר האפליקציה הונפקה לראשונה בבורסה, והגיעה למחיר של 22 דולר לפי שווי של 31.3 מיליארד דולר – פי שלושה מאשר השווי של טוויטר. המייסד שפיגל הפך בגיל 25 בלבד למיליונר כאשר שווי האחזקות שלו זינקו למספר מדהים של 5.7 מיליארד דולר. מאז ועד היום הוא נחשב לאחד המיליארדים הצעירים והמבריקים בעולם, לא מעט בזכות סבבי גיוס של מעל ל 2.6 מיליארד דולר לצורך פיתוח. בין המשקיעים ניתן היה למצוא שמות מוכרים כמו עליבאבא, חברת יוניברסל ועוד. חיזוק נוסף קיבלה האפליקציה בזכות חיבור עם משפיעני רשת וכן סיקור נרחב באמצעי התקשורת שגרמו לאפליקציה להיות הסחורה החמה ביותר, וזאת למרות העובדה כי החברה הפסידה מאז הקמתה מאות מיליוני דולרים. כדי להצדיק את השווי, נאלצו קברניטי החברה להציב לעצמם יעד שאפתני – גידול של 46% במספר המשתמשים בכל שנה. אולם, בשביל לעשות זאת היא הייתה צריכה לפרוץ את מחסום הצעירים – ובכך היא נכשלה כישלון חרוץ.

המקבילה של ביטקויין?

לאחר הנפקה מתוקשרת במיוחד, החלו הבעיות. בשנה שלאחר הגיוס היו רשומים לאפליקציה 183 מיליון משתמשים, רובם מארה”ב. בתוך זמן קצר הפיצ’רים המיוחדים של האפליקציה הועתקו (יש שיאמרו בצורה בוטה למדי) לאפליקציות חברתיות אחרות, ועל כן סנאפצ’ט הפכה ללא רלוונטית  בעבור משתמשים מכל רחבי העולם, ועל כן האפליקציה לא הצליחה לממש את היעד של הגדלת מספר המשתמשים הרשומים. זאת ועוד, המנייה חוותה תנודות דרמטיות – משווי של 22 דולר ל 17 ואז 12, ולאחר מכן זינוק ל ל 21 דולר – תנודות שגרמו ללא מעט משקיעים לחשוב כי היא דומה במהות שלה למטבע הוירטואלי ביטקויין, ובהתאם לכך גם המשקיעים הגדולים החלו לגלות ספקות לגבי היכולת של החברה כמו גם השווי. נוסף לכך, גם הדו”ח השנתי של החברה לא עשה טוב בלשון המעטה: המייסד אוון שפיגל מחזיק ב 48.8% ושותפו בובי מרפי ב 47.4%, כך שריכוז הכוח היווה גם הוא סימן אזהרה למשקיעים. גם ההוצאות של החברה נראו בלתי סבירות: הוצאות אבטחה של מעל לחצי מיליון דולר בעבור אבטחת שפיגל וכן זינוק במספר המועסקים בחברה לכמעט 3,000 בתוך שנתיים בלבד, וזאת למרות הפסדים כבדים שנאמדים בעשרות מיליונים ביחס להכנסות.

מה שציוץ אחד יכול לעשות

את המסמר האחרון בארון הקבורה קיבלה האפליקציה דווקא מצד מי שהובילה את ההתעניינות – לא אחרת מאשר קיילי ג’נר. אותה ג’נר צייצה בטוויטר כי היא החליטה לעזוב את האפליקציה בעקבות שינוי בממשק, מה שהוביל לצניחה בשווי המנייה לצד נטישה המונית של מיליוני משתמשים – רובם אמריקאים. הכוח של משפיעני רשת הגיע לידי ביטוי באופן משמעותי במקרה של האפליקציה שהתחילה בקול תרועה ובתוך מספר שנים הפכה לבועה שרק מחכה להתפוצץ. התמונה של האפליקציה בעייתית בלשון המעטה, ולכן ניתן לומר כי עתידה של האפליקציה לוט בערפל ואולי, עמוק עמוק בבוץ.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור מהווה יעוץ מקצועי להשקיע בתחום כזה או אחר